פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
3517/03 - א'
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' בייניש
כבוד השופטת מ' נאור
העותרים:
1. נוהא
בדארנה
2. איאד מחמד שיחה
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. מנכ"ל משרד הפנים
3. מנהל הלשכה האזורית למנהל אוכלוסין
בשם העותרים: עו"ד מונעם
תאבת
בשם המשיבים: עו"ד יובל
רויטמן
פסק-דין
עתירת העותרים מסיבה עצמה על סירובו של שר הפנים לאשר את בקשתם לאיחוד משפחות וליתן אשרת שהיית קבע בישראל לעותר 2.
העותרת 1, אזרחית ישראל, נישאה ביום 11.1.98 לעותר 2, תושב השטחים ובעל תעודת זהות פלשתינית. השניים מתגוררים בכפר סחנין ולהם ארבעה ילדים. ביום 6.1.99 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות, אך בקשתם נדחתה מטעמי ביטחון. ואכן, גם לגירסת העותרים, הורשע העותר 2 בשנת 1989 בביצוע עבירות ביטחון. כפי שעולה מתגובת המשיבים לעתירה, בקשת העותרת 1 לאיחוד משפחות נדחתה עוד ביום 13.4.99.
דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי. החלטת שר הפנים הדוחה את הבקשה לאיחוד משפחות ניתנה, כאמור, במחצית הראשונה של שנת 1999, ואילו עתירתם של העותרים הוגשה רק ביום 13.4.03, ארבע שנים לאחר מכן. במהלך כל אותן השנים, ככל שעולה מן העתירה, לא תקפו העותרים החלטה זו, אלא רק ביקשו הבהרות ונימוקים מפקידי משרד הפנים. משחלף זמן כה רב מאז ההחלטה והעותרים לא ניסו לתוקפה, אין מקום להיזקק עתה לעתירה. חלוף הזמן מביא לכך שבית-המשפט אינו יכול לבקר באורח משפטי ואפקטיבי את ההחלטה על דחיית הבקשה. העתירה היא בבחינת בקשה חדשה לאיחוד משפחות, ובתורת שכזו יש לבוחנה על-פי מצב הדברים כהיום הזה. ראו: בג"ץ 8663/03 אבו עגאג נגד שר הפנים, טרם פורסם; בג"ץ 6814/01 עודה נגד שר הפנים , טרם פורסם.
במאמר מוסגר נציין, כי העותרים לא חידשו את בקשתם לאיחוד משפחות מאז שזו נדחתה, ולאחרונה אף נחסמה בפניהם הדרך לעשות כן נוכח הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003. לאחר שיינתן פסק דין בעתירות העקרוניות התלויות ועומדות לפני בית-משפט זה כנגד חוקתיות החוק האמור ( בג"ץ 4608/02, 4022/02, 7102/03) יוכלו העותרים לפנות - אם תימצא להם עילה לכך בדין, ובכפיפות להלכה שתיקבע בפסק הדין - בבקשה חדשה לאיחוד משפחות.
העתירה נדחית.
ניתנה היום, א' בניסן תשס"ד
(23.3.2004).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת