בג"ץ 2514/05 עארף אלתמימי נ. משרד הפנים הלשכה למנהל אוכלוסין

השופטת ע' ארבל :

העותר, תושב האזור, נשוי לאזרחית ישראלית ולהם ארבעה ילדים. לטענתו, בשנת 1994, זמן קצר לאחר נישואיו, פנה אל המשיב באמצעות אשתו בבקשה לאיחוד משפחות, אך בקשתו נדחתה. בא כוחו של העותר פנה אל המשיב פעם נוספת בעניין זה בשנת 2004 אך נענה כי על העותר להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות לאחר שבקשתו הקודמת נדחתה מטעמים פליליים. מכאן העתירה שבפנינו, בגדרה מבקש העותר כי יוענק לו "מעמד של תושב קבע, וכן תעודת זהות ישראלית", מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית.

המשיב, בתשובתו לעתירה, טוען כי הבקשה שהגישה אשת העותר בשנת 1994 לאיחוד משפחות נדחתה נוכח התנגדות משטרת ישראל וכן נדחה ערעור שהגישו על ההחלטה. כפי שהיה נהוג אותה עת, על אף דחיית הבקשה, המשיך המשיב לבקש מעת לעת את עמדת גורמי הביטחון בעניין הבקשה וביום 6.6.01 נשלח אל העותר מכתב הדוחה באופן סופי את הבקשה לאיחוד משפחות, נוכח פעילותו הפלילית של העותר. מאז יום זה ועד ליום 15.9.04, שאז פנתה ב"כ העותר אל המשיב על מנת לברר היכן עומד הטיפול בבקשה, לא פנו העותר ואשתו אל המשיב בעניין מעמדו של העותר בישראל. פניית ב"כ העותר אל המשיב בשנת 2004 נענתה ביום 11.10.04 כי מאחר שהבקשה לאיחוד משפחות סורבה, על העותר להגיש בקשה חדשה.

דין העתירה להידחות על הסף מפאת השיהוי הרבה שהיא לוקה בו. כעולה מהעתירה על צרופותיה, כמו גם מתגובת המשיב, למעלה משלוש שנים חלפו מאז נדחתה בקשת העותר לאיחוד משפחות ועד לפניית ב"כ העותר אל המשיב ביום 15.9.04. במצב דברים זה, הרי שיש לראות את העתירה שבפנינו כבקשה חדשה לאיחוד משפחות, אשר תחת שתוגש אל המשיב, אשר יבחנה בהתאם למצב הדברים הנוכחי, הוגשה אל בית משפט זה. לכך אין מקום (ראו גם: בג"צ 3517/03 נוהא בדארנה נ' שר הפנים ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 23.3.04) ; בג"צ 9855/04 עאשור ואח' נ' שר הפנים (לא פורסם, ניתן ביום 7.11.04)).

אנו ערים לכך שכיום לא פתוחה בפני העותר הדרך לאיחוד משפחות. זאת נוכח הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003. כידוע, תלויות ועומדות בפני בית משפט זה מספר עתירות עקרוניות שעניינן חוקתיות החוק. לכשיינתן פסק הדין בעתירות אלה פתוחה בפני העותר הדרך לשוב ולפנות אל הרשויות המוסמכות לעניין זה, ככל שיסבור כי בידו עילה לכך.

העתירה נדחית.