בג"ץ 24/98 ניהאד ג'אעוני נ. שר האוצר

בפני בקשה לקביעת מועד דיון בעתירה.

כפי שמצוין בבקשה, ביום 5.2.98 הוגשה בקשה לקביעת מועד דיון דחוף בשל מצבו הבריאותי וגילו של העותר. כב' השופט י' קדמי קיבל את הבקשה והורה על קביעת מועד דיון דחוף ולא יאוחר מיום 1.6.98.

אולם, בניגוד למצוין בבקשה, העתירה לא נקבעה לדיון ליום 23.6.98 אלא ליום 30.3.98. ביום 29.3.98 הוגשה בקשה לדחיית מועד דיון בנימוק שעל בא כוח העותר לערוך בירורים נוספים בנוגע לעתירה. כב' השופט חשין נענה לבקשה ודחה את מועד הדיון.

כלומר, בא כוח העותר ביקש הקדמת מועד דיון בעתירה שעה שידע שאינו מוכן לדיון בה. אך בכך לא תם הענין. ביום 5.4.98 התקבלה הודעה מטעם באת כוח העותר לפיה "בשל הזמן הנדרש לעותר ללמוד תשובת המשיב" מבקשת באת כוח העותר שלא לקבוע את העתירה לדיון לפני ה15.6.98-.

בעקבות הודעה זו ולאור הדחיפות בדיון בעתירה עליו הורה כב' השופט י' קדמי, נקבעה העתירה לדיון ליום 23.6.98. ביום 21.5.98 הוגשה בקשה לדחיית מועד דיון זה לאחר הפגרה שכן "העותר זקוק לזמן נוסף על מנת לאסוף את החומר הנדרש, בעקבות טענות המשיבים".

ביום 28.5.98 דחיתי את הבקשה שכן ההזמנות לאותו דיון נשלחו ביום 28.4.98 והבקשה הוגשה רק חודש לאחר מכן. נימוק נוסף היה הפגיעה ביומן בית המשפט שעה שנדחה תיק במועד סמוך שלא מאפשר קביעת תיק אחר לדיון. אולם הנימוק המרכזי בשלו דחיתי את הבקשה היה שתאריך הדיון נקבע לבקשת בא כוח העותר.

בא כוח העותר הגיש בקשה לשקול מחדש את החלטתי זו בשים לב לשתי נקודות: האחת, כי מדובר בבקשה בהסכמה והשניה שזמן החיפוש והבירור מתארך בשל בעיות בירוקרטיות.

ביום 14.6.98 קבלתי את הבקשה כיון שסברתי שאין מקום לקיום דיון כאשר בא כוח העותר אינו מוכן לדיון. עם זאת, ציינתי בהחלטתי במפורש, כי העתירה תקבע לדיון רק בעקבות בקשה של בא כוח העותר. עוד קבעתי כי "לא ישמעו טענות על דחיפות הדיון בעתירה". כן קבעתי כי בא כוח העותר יודיע לבית המשפט עד ליום 1.10.98 האם יש מקום לקבוע את העתירה לדיון.

כיום, תשעה חודשים לאחר הגשת העתירה וכשבעה חודשים לאחר הבקשה לקביעת מועד דיון דחוף, מוגשת בקשה זו בה לא מציין בא כוח העותר את השתלשלות העניינים הזו ומציין באופן לקוני כי הדיון נדחה כמבוקש מבלי שנקבע מועד דיון ומדגיש שנית את הדחיפות בקביעת העתירה לדיון בשל גילו של העותר ומצבו הבריאותי הקשה.

בבקשה לא מציין בא כוח העותר האם כל החומר בידיו, אך אני מניחה שהגשת הבקשה יש בה משום הודעה מטעמו כי השגת החומר הושלמה.

כיון שגילו של העותר ומצב בריאותו שהביאו לקביעת עתירה זו לדיון פעמים - לא מנעו מבא כוח העותר להמשיך ולדחות את הדיון - אין מקום כיום לקביעה מיידית של הדיון.

עם זאת אני מורה למזכירות לקבוע את העתירה לדיון לא יאוחר מיום 31.12.98. לאחר שתקבע העתירה לדיון לא תתקבל כל בקשת דחייה שעניינה אי מוכנותו של בא כוח העותר לדיון.