בג"ץ 2593/18 פלוני נ. משרד הביטחון

השופט ד' מינץ :

1.

עתירה המכוונת למתן היתרי שהייה בישראל לעותרים, שני אחים, על רקע הטענה כי נשקפת להם סכנה בשטחי הרשות הפלסטינית בשל חשד כי הם משתפי פעולה עם הרשויות בישראל. כל שצורף לעתירה, אשר הוגשה ביום 27.3.2018, הוא טופס פניה לוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים ) אשר נחתם ביום 27.2.2018 וזימון מרשויות התביעה ברשות הפלסטינית.

2.

עם הגשת העתירה הורה השופט א' שהם על הגשת תגובה מקדמית לה ולבקשה למתן צו ביניים שהוגשה עמה. כמו כן, הורה על מתן צו ארעי האוסר על הרחקתם של העותרים מישראל עד למתן החלטה אחרת.

3.

ביום 2.9.2018 הוגשה התגובה המקדמית מטעם המשיבים. במסגרתה נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת ובשל אי מיצוי הליכים, מכיוון שהוגשה שבועיים בלבד לאחר פניית העותרים לוועדת המאוימים. מעבר לכך, ולמעלה מן הצורך, המשיבים טענו כי דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת היעדר תשתית עובדתית מספקת, שעה שהוגשה ללא פירוט מכלול העובדות הרלוונטיות וללא צירוף כלל המסמכים הצריכים לעניין.

4.

דין העתירה להידחות על הסף בהיותה עתירה מוקדמת ומחמת אי מיצוי הליכים. מתגובת המשיבים עולה כי העותרים פנו אל ועדת המאוימים רק ביום 14.3.2018 – שבועיים בלבד לפני הגשת העתירה. די בכך על מנת להביא לדחייתה על הסף. מעבר לכך, במועד הגשת העתירה טרם ניתנה החלטה כלשהי בעניינם של העותרים אותה ניתן היה להעביר תחת שבט ביקורתנו ולא קמה עילה למתן הסעדים המבוקשים בה (ראו למשל: בג"ץ 3533/18 פלוני נ' משרד הביטחון (17.7.2018); בג"ץ 2641/18 פלוני נ' משרד הביטחון (9.8.2018)). עוד יצוין כי הפניה לוועדת המאוימים והעתירה שלפנינו חסרות תשתית עובדתית קונקרטית ומתמצות באמירות כלליות ולקוניות בדבר מאוימות, ודברים ברוח דומה אף נמסרו לבא-כוח העותרים במסגרת תשובת הוועדה מיום 28.3.2018 על פיה לא ניתן להעלות את עניינם של העותרים לדיון בוועדה. אין צורך לומר כי תשובה זו כשלעצמה מצביעה על כך שנכון להיום העתירה מיצתה עצמה.

5.

אשר על כן, העתירה נדחית. הצו הארעי שניתן ביום 27.3.2018 מבוטל.