בג"ץ 3533/18 פלוני נ. משרד הביטחון

השופטת י' וילנר :

1.

עניינה של העתירה בבקשת העותרים להורות למשיבים לנמק מדוע לא יינתנו להם אישורי שהייה כדין בישראל. כמו כן, מבוקש ליתן צו ביניים האוסר על הרחקת העותרים מישראל עד שתוכרע עתירתם.

2.

העותרים, תושבי השטחים, טוענים בעתירה כי נשקפת סכנה ממשית לחייהם עקב חשדות לשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון הישראליים, ומזה כשנתיים הם דרושים לרשות הפלסטינית, ואף לאחרונה קיבלו הזמנה לחקירה מאת משטרת הרשות. עוד נטען כי העותרים הגישו באמצעות גורמי ביטחון ישראליים מספר בקשות למשרד הביטחון לשם קבלת היתרי שהייה בישראל, אך טרם קיבלו תשובות לפניותיהם, וכן כי חרף בקשתם לא קיבלו לידיהם העתק הבקשות שהוגשו בשמם.

3.

המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים, בהיות העתירה מוקדמת, ובהעדר תשתית עובדתית מספקת. נטען כי בדיקה שנערכה בוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים ) העלתה כי העותרים מעולם לא פנו לוועדת המאוימים או אל קצין המאוימים. המשיבים מבקשים גם לדחות את הבקשה לצו ביניים, וכן לחייב את העותרים בהוצאות.

4.

דין העתירה להידחות על הסף בהיותה עתירה מוקדמת, שכן טרם מוצו ההליכים אל מול הרשות המוסמכת. כפי שעולה מתגובת המשיבים, העותרים לא פנו לוועדת המאוימים או לקצין המאוימים. במצב דברים זה ממילא לא ניתנה בעניינם של העותרים החלטה של הרשות המוסמכת, אותה ניתן יהא להעביר תחת שבט ביקורתנו. משכך, העתירה מוקדמת ולא קמה עילה למתן הסעדים המבוקשים בה (בג"ץ 5237/14 פלוני נ' משרד הפנים (6.1.2015); בג"ץ 3535/18 פלוני נ' משרד הביטחון (3.6.2018); בג"ץ 3496/18 פלוני נ' משרד הבטחון (24.6.2018)).

5.

משדין העתירה להידחות, ממילא יש לדחות גם את בקשת העותרים לצו ביניים. ככל שהעותרים סבורים, כפי הנטען בעתירתם, כי נשקפת סכנה לחייהם, פתוחה לפניהם הדרך לפנות לקצין המאוימים במנהלת התיאום והקישור ולבקש היתר שהייה זמני, עד שתינתן החלטתה של ועדת המאוימים בעניינם (בג"ץ 3474/18 פלוני נ' משרד הביטחון (29.5.2018)).

עם זאת, על מנת לאפשר לעותרים לפנות אל הגורם המוסמך, הצו הארעי למניעת הרחקתם מישראל כאמור בהחלטתי מיום 3.5.2018, יעמוד בעינו עד יום 1.8.2018.

6.

העתירה נדחית אפוא, ועמה הבקשה לצו ביניים.

בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.