פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
3474/18
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת י' וילנר
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הביטחון
2. שירות הביטחון הכללי
3. ראש המנהלה הביטחונית לסיוע
4. משרד ראש הממשלה
5. מתאם פעולות הממשלה בשטחים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד
אדיסו
מקונן
בשם המשיבים:
עו"ד תהילה רוט
פסק-דין
השופטת י' וילנר:
1.
עניינה של העתירה בבקשת העותר להורות למשיבים לנמק מדוע לא תונפק לו תעודת זהות זמנית מסוג 5/א ומדוע לא תאושר שהייתו כדין בישראל. כמו כן מבוקש ליתן צו ביניים לפיו ימנעו המשיבים מהרחקת העותר מתחומי מדינת ישראל עד שתוכרע העתירה.
2.
העותר, תושב השטחים, טוען בעתירתו כי נשקפת לו סכנת חיים אם יחזור לשטחים נוכח היותו מאוים בשל מכירת קרקע ליהודים. עוד מפרט העותר בעתירתו כי הוגש נגדו כתב אישום על-ידי לשכת התביעות בחברון ונגזר דינו על-ידי בית המשפט ברשות הפלסטינית, וכן כי הוא זומן מספר פעמים על-ידי הרשות. העותר מציין כי הוא פנה אל ועדת המאוימים אשר טרם השיבה לפנייתו, ומשכך מבקש הוא כי לא יגורש משטחי מדינת ישראל עד אשר תינתן החלטתה של ועדת המאוימים.
3.
בתגובתם המקדמית טוענים המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף בהיותה מוקדמת. המשיבים מסבירים כי פניית העותר לוועדת המאוימים התקבלה בשלהי חודש מרץ, וכי אצה דרכו של העותר להגיש עתירה זו בחלוף כחודש ימים מאז פנה לוועדה, ובטרם התקבלה החלטה על-ידי הגורמים המוסמכים. לתגובתם צרפו המשיבים את מכתבו מיום 15.5.2018 של קצין פניות הציבור מתפ"ש לבא-כוח העותר, לפיו עצם הזימון לערכאות פלסטיניות או לגורמי שלטון שם אינו מהווה כשלעצמו עילה להכרה בעותר כמאוים. עוד צוין שם כי העותר לא צרף לפנייתו טופס שהיה עליו לצרף, וכי לאחר השלמת המידע תיבחן בקשת העותר.
4.
דין העתירה להידחות על הסף בהיותה מוקדמת שכן טרם מוצו ההליכים למול הרשות המוסמכת. משהתבקש העותר אך לאחרונה להשלים מידע בנוגע לבקשתו והוא טרם עשה כן, ממילא טרם נדונה בקשתו ולא נתקבלה החלטת הרשות המוסמכת אותה ניתן יהא להעביר תחת שבט ביקורתנו. לפיכך, העתירה מוקדמת ולא קמה עילה למתן הסעדים המבוקשים בעתירה (בג"ץ 5237/14 פלוני נ' משרד הפנים (6.1.2015); בג"ץ 9424/17 פלוני נ' משרד הביטחון (6.12.2017)).
5.
משדין העתירה להידחות, ממילא יש לדחות אף את בקשת העותר לצו ביניים. יוער כי ככל שהעותר סבור, כפי שטען בעתירתו, כי נשקפת סכנה לחייו, פתוחה לפניו הדרך לפנות אל קצין המאוימים במנהלת התאום והקישור ולבקש היתר שהייה זמני, עד שתינתן החלטה בעניינו על-ידי ועדת המאוימים (בג"ץ 5876/17 פלוני נ' משרד הפנים (22.10.2017)).
עם זאת, לפנים משורת הדין, ועל מנת לאפשר לעותר לפנות אל הגורם המוסמך, הצו הארעי למניעת גירוש העותר מישראל כאמור בהחלטתי מיום 1.5.2018, יעמוד על כנו למשך 21 ימים נוספים מהיום.
6.
העתירה נדחית אפוא, ועמה הבקשה לצו ביניים.
בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן
היום, ט"ו בסיון
התשע"ח
(29.5.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת