בג"ץ 3536/18 פלוני נ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים

השופטת י' וילנר :

1.

עניינה של העתירה בבקשת העותר להורות למשיב להעניק לו אישור שהייה בישראל. כמו כן מבוקש ליתן צו ביניים האוסר על גירוש העותר מישראל עד להכרעה בעתירה.

2.

העותר, תושב אזור יהודה ושומרון, טוען בעתירתו כי הוא מאוים עקב שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון בישראל ונמצא בסכנת חיים של ממש. העותר מפרט בעתירתו כי נשלחו אליו זימונים רבים מאת הרשות הפלסטינית להתייצב לחקירה בחשד כי הוא משתף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים, וכי הוא נעצר מספר פעמים על-ידי הרשות הפלסטינית. עוד מציין העותר כי הוא פנה מספר פעמים אל קצין המאוימים לקבלת אישור שהייה בישראל, אך הלה סרב לקבלו.

בהמשך לכך, ובשים לב להחלטתי מיום 3.5.2018, הודיע העותר כי פניותיו אל קצין המאוימים נעשו בעל-פה.

3.

בתגובתו המקדמית טוען המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף בהיותה כללית, לוקה בהיעדר פרטים מהותיים, ונעדרת מסד עובדתי הנדרש לביסוסה. במיוחד, כך נטען, לא ברור מהעתירה באילו הליכים, אם בכלל, נקט העותר על מנת שתיבחן בקשתו למתן אישור שהייה בישראל על רקע המאוימות הנטענת על ידו. המשיב מוסיף וטוען כי דין העתירה להידחות על הסף אף מחמת אי מיצוי הליכים. בעניין זה מפרט המשיב כי בוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע חשדות בשיתוף פעולה עם ישראל לא התקבלו פניות מטעם העותר, וכן כי לא התקבלו פניות בעניינו של העותר אצל קצין המאוימים.

4.

דין העתירה להידחות על הסף בהיותה עתירה מוקדמת, שכן טרם מוצו ההליכים אל מול הרשות המוסמכת. כעולה מתגובת המשיב, לא נתקבלה כל פניה מאת העותר אצל הוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים ), או אצל קצין המאוימים. במצב דברים זה ממילא לא ניתנה החלטה של הרשות המוסמכת בעניינו של העותר אותה ניתן יהא להעביר תחת שבט ביקורתנו. על כן, העתירה מוקדמת ולא קמה עילה למתן הסעד המבוקש בה (ראו: בג"ץ 5237/14 פלוני נ' משרד הפנים (6.1.2015); בג"ץ 3535/18 פלוני נ' משרד הביטחון (3.6.2018)). זאת ועוד, אין די בפניה בעל-פה לרשות המוסמכת ועל העותר לפנות בכתב לרשות, לפני פנייתו לקבלת סעד מבית משפט זה (ראו: בג"ץ 9450/16 פלוני נ' וועדת מאוימים (12.12.2016); בג"ץ 813/18 אבו חליל נ' מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה (29.1.2018); בג"ץ 1329/18 אלביליה נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 4 והאסמכתאות שם (12.4.2018)).

5.

משדין העתירה להידחות, ממילא יש לדחות גם את בקשת העותר לצו ביניים. יוער כי ככל שהעותר סבור, כפי שטוען הוא בעתירתו, כי נשקפת לחייו סכנה, פתוחה לפניו הדרך לפנות אל קצין המאוימים במנהלת התאום והקישור ולבקש היתר שהייה זמני, עד אשר תינתן בענייננו החלטתה של ועדת המאוימים (ראו: בג"ץ 3474/18 פלוני נ' משרד הביטחון (29.5.2018)).

6.

העתירה נדחית אפוא, ועמה הבקשה לצו ביניים.

בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.