בג"ץ 5876/17 פלוני נ. משרד הפנים

השופטת ד' ברק-ארז :

1.

בפנינו עתירה המכוונת להתרת המשך שהייתו של העותר בישראל, לנוכח הסכנה הצפויה לו, לטענתו, אם ישוב לביתו באזור יהודה ושומרון (להלן: האזור ). לצד העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים שלפיו יעוכב כל הליך הרחקה מישראל כנגד העותר עד להכרעה בעתירה.

2.

העותר, יליד 1991, הוא תושב האזור. לטענתו, כבר מגיל צעיר נהג להיכנס לשטחי ישראל לצרכי עבודה, בהיותו המפרנס היחיד של משפחתו. עוד טוען העותר כי ככל שחלפו השנים "דבקה בו הסטיגמה כי הוא משתף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים". העותר טוען כי הוא סובל בשל כך מהתנכלויות ואיומים ונאלץ להתגורר במקום מסתור בשטחי ישראל. העותר מוסיף כי בעת הזו אין בידו אשרת שהייה ועל כן הוא אינו יכול להשתלב בעבודה בתחומי ישראל וכי מצבו הכלכלי הוא בכי רע. לדברי העותר, הוא פנה אל הגורמים המוסמכים על מנת להסדיר את מעמדו אולם גורמים אלה "טרם נתנו תשובתם בכתב".

3.

ביום 20.7.2017 הוריתי על מתן צו ארעי לפיו העותר לא יורחק מישראל עד למתן החלטה אחרת. כמו כן, הוריתי למשיבים להגיש תשובה מקדמית לעתירה.

4.

המשיבים סבורים כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל היותה עתירה מוקדמת ובשל אי מיצוי הליכים כנדרש. לטענתם, לא מתועדת כל פניה של העותר לוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים ). כמו כן, המשיבים טוענים כי מדובר בעתירה כוללנית, המתבטאת בהיעדר קונקרטיזציה של טענות המאוימות, בשים לב לכך שהעותר אינו מפרט מהם האירועים שמהם ניתן ללמוד על כך שהוא מאוים או על הסכנה הנשקפת לו.

5.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. כפי שעולה מתגובת המשיבים, העותר לא הצביע על פנייה מתאימה לרשויות קודם להגשת העתירה. לעתירה לא צורף כל מסמך המעיד על קיומה של תכתובת כלשהי בין העותר לרשויות המוסמכות. בנסיבות אלה, אין בפנינו החלטה מינהלית שאותה ניתן להעביר תחת שבט הביקורת (ראו: בג"ץ 5237/14 פלוני נ' משרד הפנים , פסקה 4 (6.1.2015); בג"ץ 7415/15 פלוני נ' משרד הפנים , פסקה 7 (24.12.2015)ׂ; בג"ץ 199/17 אבו טיר נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 4 (5.2.2017)). למותר להוסיף כי דרכו של העותר להגשת בקשה מפורטת ומנומקת לוועדת המאוימים פתוחה, כפי שאף ציינו המשיבים בתגובתם.

6.

ממילא, יש לדחות גם את בקשת העותר למתן צו ביניים. עם זאת, לפנים משורת הדין, אנו מורים כי הצו הארעי שניתן ביום 20.7.2017 יעמוד בתוקפו למשך 30 יום נוספים, וזאת על מנת לאפשר לעותר, ככל שיחפוץ בכך, להגיש בקשה מתאימה לוועדת המאוימים, ואם הוא סבור כי נשקפת לו סכנה מיידית בשטחי האזור – לפנות לקצין המאוימים במת"ק ולבקש היתר שהייה עד למתן החלטתה של ועדת המאוימים.

7.

סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.