פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
8901/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופטת ע' ברון
העותרים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל - משרד הביטחון
2. מדינת ישראל - מנהלת התיאום
והקישור
בשם העותרים:
בעצמם
בשם המשיבים:
עו"ד פנחס גורט
פסק
דין
השופטת ע' ברון:
1.
עניינה של העתירה במתן היתר
שהייה לעותרים בישראל (בלשונם "
אישורים/ היתרי כניסה
"), וזאת מחמת סכנה שלגרסתם נשקפת להם בשטחי אזור יהודה ושומרון (להלן:
האזור
). בד בבד ביקשו העותרים כי
יוצא צו ביניים שימנע גירושם או הרחקתם מישראל עד למתן החלטה
אחרת.
העתירה ותגובת המשיבים
2.
העותרים, שאינם מיוצגים, הם שלושה אחים וכפי הנראה תושבים של האזור השוהים כעת בישראל (הדבר לא מצוין במפורש בעתירה). במסגרת העתירה ציינו העותרים כי אביהם נרצח על רקע שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים. עוד ציינו העותרים, כי מאחר שאביהם " נחשב לסייען ומשתף פעולה מוצהר ", הוענקו לו ולאחד מאחיהם תעודות זהות ישראליות.
לנוכח פעילות אביהם, תיארו העותרים בתמצית כי הם חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל; ומשכך סבורים כי קיים חשש משמעותי לחייהם ככל שישובו לאזור. לביסוס טענותיהם צירפו העותרים צילומים של מסמכים בשפה הערבית שלדבריהם מייצגים הזמנות לחקירה שנשלחו להם על ידי הרשות הפלסטינית.
3.
ביום 15.11.2017 הוריתי למשיבים להגיש תגובתם לעתירה, תוך שציינתי כי בשלב זה לא ניתן להיעתר לבקשה למתן צו ביניים, משהעותרים לא ציינו כיצד פעלו להסדרת מעמדם בישראל. במסגרת תגובה מקדמית מטעם המשיבים, שהוגשה ביום 6.12.2017, צוין כי " העותרים מעולם לא פנו לוועדת המאוימים, לא קודם להגשת העתירה, ואף לא עתה, לאחר הגשתה ". בהינתן האמור, סברו המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף.
ביום 10.12.2017, נתבקשו העותרים להודיע לבית המשפט אם לנוכח תגובת המשיבים הם עומדים על עתירתם ; והם אמנם עומדים עליה. למען תהא התמונה שלמה יצוין כי בין לבין הגישו העותרים בקשה למתן החלטה בבקשה לצו ביניים.
דיון והכרעה
4.
דין העתירה להידחות על הסף, הן מחמת אי-מיצוי הליכים והן בשל היותה עתירה מוקדמת.
5.
כידוע, בטרם פנייה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, על העותר לפנות לרשות המנהלית המוסמכת; שאם לא כן, עתירתו תידחה. כלל זה מבוסס על העיקרון שלפיו ההחלטה המנהלית בעניינו של הפרט צריכה להתקבל על ידי הגורם שהוסמך לכך ולכן הפנייה אליו היא בגדר חלופה ראשונה; בעוד הפנייה לערוץ הביקורת השיפוטית תיעשה, ככלל וככל שיהיה בכך צורך, לאחר שמוצו החלופות האחרות (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 346–352 (2017); בג"ץ 9190/17 פלוני נ' משרד הפנים סניף באר שבע
(23.11.2017) ; בג"ץ 5876/17 פלוני נ' משרד הפנים , פסקה 5 (22.10.2017) ; בג"ץ 2209/17 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון , פסקה 5 (18.4.2017 ) ; בג"ץ 3231/16 פלוני נ' וועדת מאוימים , פסקה 5 (10.5.2016)) .
העותרים לא צירפו לעתירתם כל מסמך שעשוי להעיד על פנייה קודמת לרשות המוסמכת לדון בטענותיהם – היא הוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים ). ויודגש, כי אף אם הייתה נעשית פנייה לוועדת המאוימים, ייתכן שלא היה מקום לדון בעתירה מחמת היותה עתירה מוקדמת – שכן טרם התקבלה כל החלטה מנהלית שניתן להעביר תחת שבט הביקורת (בג"ץ 1637/15 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים , פסקה 3 (24.6.2015); בג"ץ 6346/14 פלוני נ' משרד הפנים , פסקה 4 (7.12.2014)).
6.
משאלו הם הדברים, העתירה נדחית על הסף וממילא גם הבקשה למתן צו ביניים. ויובהר, כי דרכם של העותרים להגשת בקשה מפורטת לוועדת המאוימים פתוחה; וכי לאחר שזו תוגש, נתונה להם האפשרות לפנות ל קצין המאוימים במנהלת התיאום והקישור האזורית בבקשה למתן היתרי שהייה זמניים בישראל עד שתתקבל החלטה בעניינם.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ו בטבת התשע"ח
(2.1.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת