פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2599/06 עבד אלהאדי מופיד נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · מעמד בן זוג תושב האזור ושיהוי בעתירהעתירה לבג"ץ נגד החלטת שר הפנים בדבר סירוב לבקשה למתן מעמד בישראל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה על הסף עתירה נגד סירוב שר הפנים לתת מעמד בישראל לתושבת האזור, בשל שיהוי רב של כשנתיים מיום מסירת ההחלטה. נקבע כי השיהוי אינו שולל את זכות העותרים להגיש בקשה חדשה על בסיס תשתית עדכנית.

העובדות

עותר ישראלי הגיש בקשה למתן מעמד לבת זוגו התושבת האזור. לבת הזוג ניתן רישיון ישיבה זמני שפג תוקפו, והבקשה סורבה בשנת 2004. העתירה הוגשה לבג"ץ בשנת 2006 וביקשה אזרחות או החזרת רישיון הישיבה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה שהוגשה לאחר שחלף זמן רב ממועד מסירת החלטת הסירוב, מחמת שיהוי?
  2. 2.האם שיהוי בעתירה מונע בדיקה לגופה של החלטת הרשות ומשליך על זכותם של העותרים להגיש בקשה חדשה?

הלכות

  1. 1

    עתירה שהוגשה כשנתיים לאחר מסירת הודעת הסירוב, ללא בדיקה לגופה של ההחלטה, נדחית מחמת שיהוי.

    ״דין העתירה להידחות על הסף, שכן היא לוקה בשיהוי רב.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    השיהוי אינו שולל את זכותם של העותרים להגיש בקשה חדשה על יסוד תשתית עדכנית שתיבחן לגופה.

    ״אין בכך כדי לשלול את זכותם של העותרים להגיש בקשה חדשה, על יסודה של תשתית עדכנית, אשר תיבחן על ידי המשיב לגופה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיהוי
  • עתירה
  • מעמד בישראל
  • רישיון ישיבה זמני
  • שר הפנים
  • בקשה חדשה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

2599/06

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופטת ד' ברלינר

העותרים:

1. עבד אלהאדי

מופיד

2. עבד אלהאדי רוזנא

נ ג ד

המשיב:

שר הפנים

עתירה למתן צו-על-תנאי

בשם העותרים:

עו"ד סייף דורג'אם

בשם המשיב:

עו"ד אורן פונו

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

ביום 18.5.99 הגיש עותר 1, אזרח ישראלי, בקשה למתן מעמד בישראל לעותרת 2, תושבת האזור, מכוח נישואיהם. ביום 13.2.00 ניתן לעותרת 2 רישיון ישיבה זמני מסוג א/5 שתוקפו עד ליום 12.2.01, והיא אף חתמה על טופס בו נאמר כי תוקפו של הרישיון למשך שנה אחת בלבד. ביום 16.6.03, למעלה משנתיים לאחר פקיעת תוקפו של הרישיון, התייצבו העותרים בלשכת המשיב – שר הפנים – בעפולה, וטענו כי לא ידעו כי יש צורך בחידושו של הרישיון הזמני. בתוך כך, המציאו העותרים חלק מן המסמכים אותם דרש המשיב לשם טיפול בבקשתם למתן מעמד בישראל, אך לא היה באלה די כדי לאשר את הבקשה. בחלוף פרק זמן נוסף, ביום 28.4.04, סורבה בקשת העותרים, והודעה על כך הגיעה לידיהם מספר ימים לאחר מכן.

במסגרת עתירה זו, אשר הוגשה בחודש מרץ 2006, מבקשים העותרים כי תוענק לעותרת 2 אזרחות ישראלית, ולחילופין, כי תושב לידיה תעודת תושבת הארעי א/5 שנלקחה הימנה.

דין העתירה להידחות על הסף, שכן היא לוקה בשיהוי רב. הודעת המשיב בדבר דחיית בקשת העותרים, הועברה לידיהם כשנתיים עובר להגשתה של עתירה זו, ופרק הזמן הממושך שחלף מאז אינו מאפשר בדיקה לגופה של ההחלטה, שניתנה על יסוד הנתונים שעמדו לנגד עיני המשיב אותה עת (בג"ץ 11349/03 מוחמד ואח' נ' משרד הפנים , לא פורסם; בג"ץ 8474/05 קוסאמי נ' משרד הפנים , לא פורסם). אין בכך כדי לשלול את זכותם של העותרים להגיש בקשה חדשה, על יסודה של תשתית עדכנית, אשר תיבחן על ידי המשיב לגופה.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ד' בטבת תשס"ז

(25.12.06).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1עתירה שהוגשה כשנתיים לאחר מסירת הודעת הסירוב, ללא בדיקה לגופה של ההחלטה, נדחית מחמת שיהוי.
  2. 2השיהוי אינו שולל את זכותם של העותרים להגיש בקשה חדשה על יסוד תשתית עדכנית שתיבחן לגופה.