בג"ץ 2710/20 עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל נ. שר הבריאות

השופטת י' וילנר :

1.

בגדרה של עתירה זו מבקשים העותרים, עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל וחברי ההנהלה בה, שני סעדים שונים: ראשית – כי שר הבריאות (הוא המשיב 1) יורה לקופות החולים (הן המשיבות 6-3) לבצע סנכרון הדדי בין הרשומה הרפואית של דיירי הדיור המוגן השמורה בקופת החולים בה הם חברים לבין זו השמורה במרפאת בית הדיור המוגן בה הם מתגוררים, ולאפשר לדיירי הדיור המוגן לקבל מרשמי תרופות של קופות החולים בה הם חברים באמצעות רופא בית הדיור המוגן. שנית – כי שר הבריאות יורה על ביצוע בדיקות מעבדה ל- SARS-COV-2 (להלן: נגיף הקורונה ) לכל דיירי הדיור המוגן, וכן למטפלים, לעובדים ולנותני השירותים בבתי הדיור המוגן בישראל, לאלתר וכן יערוך בדיקות חוזרות לנגיף הקורונה כאמור מדי שבוע.

2.

בפתח הדברים אעיר כי לא היה מקום לכרוך את שני הנושאים האמורים בעתירה אחת, כאשר הקשר היחידי ביניהם הוא העובדה ששניהם עוסקים בדיור המוגן בישראל. מדובר בשני עניינים משפטיים מובחנים, אשר בירורם נשען על תשתית נורמטיבית ועובדתית שונה, ועל-כן ראוי היה להגיש שתי עתירות נפרדות, אשר כל אחת מהן תופנה אל המשיבים הרלוונטיים בעניינה. די היה בכך כדי להורות על מחיקת העתירה (ראו והשוו:

בג"ץ 3759/13

אדעיס נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה , פסקה 11 (30.4.2014 ); בג"ץ 9019/17 מוסא נ' שר הביטחון (21.11.2017)).

3.

אף לגופם של דברים, דין העתירה להידחות על שני ראשיה.

אשר לסעד הראשון המבוקש, בעניין סנכרון הרשומות הרפואיות והטיפול הרפואי שמקבלים דיירי בתי הדיור המוגן בישראל, הרי שבשלב זה מדובר בעתירה מוקדמת. כפי שעולה מתגובתם המקדמית של המשיבים 2-1, סוגיה זו צפויה לעלות לדיון בינמשרדי בשיתוף קופות החולים לאחר ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה. כך נמסר גם לעותרים במענה לפנייתם האחרונה לשר הבריאות במכתב מיום 17.3.2020. נראה כי יש לתת לגורמים המוסמכים את השהות לדון בנושא טרם שיהיה מקום להידרש להפעלת ביקורת שיפוטית בנדון. מובן כי בפני העותרים תהיה פתוחה הדרך להעלות את טענותיהם בנדון בהתאם להתפתחויות בטיפול בנושא זה בקרב הגורמים המוסמכים לכך, וזאת בהתאם להצהרת המשיבה לפיה לאחר שתסתיים ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה יתקיים דיון בינמשרדי בנושא.

4.

אשר לסעד השני, בו מבוקש כי נורה לשר הבריאות להורות על ביצוע בדיקות מעבדה לכל דיירי ועובדי בתי הדיור המוגן בישראל – הרי שדין חלק זה של העתירה להידחות בשל היעדר עילה להתערבות.

5.

בית משפט זה עמד לאחרונה על כך שהחלטות בדבר מערך הבדיקות לנגיף הקורונה, מספר הבדיקות וסדרי העדיפויות הנוגעים לביצוען, מצויות בליבת שיקול הדעת המקצועי של הגורמים האמונים על החלטות אלה, וכי הוא יימנע מלהתערב בהן כל עוד הן אינן נגועות בשיקולים זרים (ראו: בג"ץ 2359/20 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' ראש הממשלה (14.4.2020)). מהעתירה לא עולות טענות לפיהן החלטות המשיבים בעניין עריכת הבדיקות נובעות משיקולים זרים. כמו כן, מתגובת המשיבים עולה (והעותרים אף עמדו על כך בעתירה עצמה) כי משרד הבריאות החל לבצע בדיקות במוסדות בהם אותרו חולים בנגיף הקורונה, ובכלל זה מוסדות שנבדקו בעבר באופן חלקי. משכך ומאחר שהעתירה מכוונת בעיקרה כלפי החלטות בדבר תדירות הבדיקות וסדרי העדיפויות בהקצאתן, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטות אלו, הנתונות כאמור, לשיקול דעתם המקצועי של הגורמים המוסמכים.

6.

לנוכח כל האמור: דין העתירה להידחות.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.