בג"ץ 2864/20 מועצה אזורית בוסתאן אלמרג' נ. שר הפנים

השופט ג' קרא:

1.

עניינה של העתירה שלפניי, שהוגשה ביום 5.5.2020, בבקשת העותרת, מועצה אזורית בוסתאן אלמרג', להורות למשיבים 1 ו-3 לפרסם את מסקנות והמלצות הוועדה הגיאוגרפית גליל עליון בקשר לחלוקת הכנסות בין מועצה אזורית עמק יזרעאל ועיריית עפולה לבין העותרת, להימנע מפתיחת דיון חדש בוועדה הגיאוגרפית גליל עליון והעמקים משרד הפנים (להלן: הוועדה ) בקשר לחלוקת הכנסות בין מועצה אזורית עמק יזרעאל ועיריית עפולה לבין העותרת ולאשר את ההסכם שנערך ונחתם בין מועצה אזורית עמק יזרעאל ועיריית עפולה לבין העותרת בקשר לחלוקת ההכנסות מאזור תעשייה אלון תבור (להלן: סעדים א'-ג' ). בנוסף, העותרת מבקשת להורות למשיב 1 להגדיל את אחוז המימוש בקשר למענקי האיזון כדי להשוות את העותרת למועצות מקומיות או אזוריות בגודלה (להלן: סעד ד' ), להורות למשיבים 1 ו-2 להורות לממונה על תאגידי המים לצרף את העותרת לתאגיד מים קיים, להקטין את עומס המלוות המוטל על העותרת ולהתערב לייצוב מצבה הכלכלי של העותרת (להלן, בהתאמה: סעד ה', סעד ו', סעד ז' ) ולהורות למשיבים למצוא פתרון למצב הכלכלי של העותרת (להלן: סעד ח' ).

טענות הצדדים

2.

לעמדת העותרת, הצווים המבוקשים הם חיוניים לשם הבראתה של העותרת והוצאתה מהמצוקה הכלכלית ממנה היא סובלת מזה שנים רבות. לטענתה, מתן הסעדים המבוקשים והתערבות שלטונית לפתרון המשבר יפתרו את הסוגיות העומדות על הפרק כדי שהעותרת תוכל להתקיים בצורה נאותה.

3.

המשיבים מדגישים בתגובתם המקדמית מיום 24.7.2020, כי המשיבה 3, הוועדה, עמלה על גיבוש המלצותיה בעניין חלוקת ההכנסות מאזור התעשייה אלון תבור, אשר עשויות להשפיע גם על העותרת. המשיבים מקדמים את בחינת מעמדה המוניציפלי של העותרת, אשר יכול וישפיע על מענקי האיזון שנקבעים לה. המשיבים גם מנסים לקדם את צירוף העותרת לתאגיד מים קיים. לעותרת מונה חשב מלווה ונקבעה לה תכנית הבראה בשנת 2018. לפיכך, המשיבים טוענים כי הקשיים הכלכליים של העותרת לא נעלמו מעיניהם והם פועלים למציאת פתרונות לקשיים. עצם העובדה כי העותרת מצויה בקשיים כלכליים – אינה מבססת קיומה של חובה משפטית של המשיבים כלפי העותרת אשר הופרה. המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות הן על הסף והן לגופה בהיעדר עילה למתן הסעדים המבוקשים. לעמדת המשיבים, דינה של העתירה להידחות על הסף מחמת צירוף סעדים שונים שלהם תשתית עובדתית שונה. העותרת כללה בעתירה מקבצים של סעדים שונים, אשר הקשר המרכזי ביניהם הוא היותם נוגעים לעניינה של העותרת. כך, עניינם של סעדים א'-ג' הוא בחלוקת ההכנסות מאזור תעשייה אלון תבור, אשר תשליך גם על העותרת; עניינו של סעד ד' הוא במענק האיזון המשתלם לעותרת; עניינו של סעד ה' הוא בצירוף העותרת לתאגיד מים קיים, ועניינם של סעדים ו'-ח' הוא בטענות כלליות אודות מצבה הכלכלי של העותרת. בנסיבות אלו, כאשר לסעדים המבוקשים אין תשתית עובדתית או משפטית משותפת, אין מקום לכנס את העיסוק בכל הסעדים לעתירה אחת. כמו כן, לעמדת המשיבים, דינה של העתירה להידחות על הסף גם מחמת אי צירוף משיבים רלוונטיים לעתירה. כך, עניינם של סעדים א'-ג' המבוקשים במסגרת העתירה הוא בחלוקת ההכנסות מאזור התעשייה אלון תבור, החלטה שיש בה כדי להשפיע, פרט לעותרת, גם על ההכנסות של עיריית עפולה, מועצה אזורית עמק יזרעאל, והמועצות המקומיות שיבלי אום אל גאנם, אכסאל ודבורייה. עם זאת, העותרת נמנעה מלצרף רשויות אלה כצד לעתירה. עניינו של סעד ה' הוא בצירוף העותרת לתאגיד מים קיים, החלטה שלה נדרשים גם הרשות הממשלתית למים וביוב ושר התשתיות הלאומיות כשבהמשך לכך אף נדרש אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אשר אף הם לא צורפו לעתירה. יצוין, כי מאחר שדין העתירה דחייה על הסף, אין צורך להידרש לפירוט טענות המשיבים לפיהן דין העתירה להידחות אף לגופה משלא מתקיימות עילות להתערבות שיפוטית ומשחלק מהסעדים אינם סעדים אופרטיביים, אלא בקשות גורפות וכוללניות.

דיון והכרעה

4.

דין העתירה להידחות על הסף.

לא היה מקום לכרוך את מכלול הסוגיות העומדות במוקד העתירה בעתירה אחת, אלא על העותרת היה להגיש עתירות נפרדות, אשר כל אחת מהן תופנה למשיבים הרלוונטיים בעניינה (ראו, למשל: בג"ץ 2710/20 עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל נ' שר הבריאות (10.5.2020) ("מדובר בשני עניינים משפטיים מובחנים, אשר בירורם נשען על תשתית נורמטיבית ועובדתית שונה, ועל-כן ראוי היה להגיש שתי עתירות נפרדות, אשר כל אחת מהן תופנה אל המשיבים הרלוונטיים בעניינה. די היה בכך כדי להורות על מחיקת העתירה"; בג"ץ 3006/10 ועד מקומי

הר

עמשא נ' ראש המועצה האזורית תמר (28.7.2010) וההפניות שם ("מדובר בעתירה הכורכת טענות שונות וסעדים שונים שקובצו יחדיו לצורך העתירה. הלכה היא, כי בית משפט זה לא יידרש לעתירה המאגדת בתוכה עניינים שונים ונפרדים... אמנם, כל הסוגיות הכלולות בעתירה קשורות בדרך זו או אחרת ליישוב ולעותר. אך נראה שבכך גם מסתיים הקשר ביניהן. אין מדובר בסוגיות המבוססות על תשתית עובדתית משותפת או על תשתית משפטית משותפת ולא ניתן לדון בהן בגדרה של עתירה אחת... נוסיף, כי נדמה שהעותר מבקש שבית משפט זה יתיר עבורו את סבך המחלוקות בהן הוא מעורב כבמטה קסמים. ברי, כי הדבר אינו אפשרי. בפני העותר פתוחה הדרך להגיש עתירות נפרדות בסוגיות השונות הכלולות בעתירה זו, ובלבד שתהא בידו עילה מתאימה")). העתירה הוגשה נגד המשיבים הבאים: שר הפנים, שר האוצר והוועדה; והסעדים המבוקשים הם אלו המפורטים בפסקה 1 לעיל. בנסיבות אלו, כאשר הסעדים המבוקשים נוגעים למשיבים שונים ועוסקים בסוגיות שונות, לא היה מקום להגיש עתירה אחת בעניינם. יתר על כן, לעתירה לא צורפו המשיבים הרלוונטיים לה (ראו, למשל: עע"ם 6881/07 ברגר נ' המועצה האזורית עמק חפר , פסקה 19 (14.6.2010) (על עותר לצרף כמשיבים בעתירתו את כל הנוגעים בדבר); בג"ץ 3913/19 העמותה לציד חוקי וסיוע לחקלאות סביבה נ' רשות הטבע והגנים (21.11.2019); בג"ץ 6478/15 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל , פסקה 19 (20.4.2017)). כך, עניינם של סעדים א'-ג' המבוקשים במסגרת העתירה הוא בחלוקת ההכנסות מאזור התעשייה אלון תבור, החלטה שיש בה כדי להשפיע, פרט לעותרת, גם על ההכנסות של עיריית עפולה, מועצה אזורית עמק יזרעאל, והמועצות המקומיות שיבלי אום אל גאנם, אכסאל ודבורייה – כפי שציינו המשיבים בתגובתם המקדמית. עם זאת, העותרת לא צירפה רשויות אלה כצד לעתירה. עניינו של סעד ה' הוא בצירוף העותרת לתאגיד מים קיים, החלטה שלה נדרשים גם הרשות הממשלתית למים וביוב ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים כשבהמשך לכך אף נדרש אישור ועדת הכלכלה של הכנסת (מכוח סעיף 151 וסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001), אשר אף הם לא צורפו לעתירה.

לאור כל האמור לעיל העתירה נדחית על הסף. לפנים משורת הדין ועקב מצבה הכלכלי של העותרת, לא נחייבה בהוצאות.