בג"ץ 2798/17 מיכאל חננייב נ. מדינת ישראל -משרד הבריאות

1.מזה שנים ארוכות מנהל העותר הליכים משפטיים בנוגע לנסיבות סיום עבודתו בשירות המדינה ושלילת זכאותו לצאת לפנסיה רפואית, כך לפי טענתו. לפני כשנה הגיש העותר עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 3609/16), בה טען כי הוועדה הרפואית לעררים (להלן: ועדת העררים ) שדנה בעניינו חרגה מסמכותה, כשקבעה שהעותר סיים את עבודתו בשירות המדינה בשל המגבלה הרפואית ממנה סבל בעת קבלתו לעבודה, וזאת על סמך בדיקת מצבו הרפואי העדכני ולא על סמך מצבו הרפואי בשנת 2008 (השנה בה הסתיימה העסקתו). המדינה ביקשה להחזיר את עניינו של העותר לוועדת העררים על מנת שתדון פעם נוספת בסוגיית כושרו הרפואי, לרבות בשאלת קיומו של קשר סיבתי בין מגבלותיו הרפואיות במועד קבלתו לשירות המדינה ובין מגבלותיו הרפואיות בעת פרישתו משירות המדינה, ותיתן החלטה מפורטת ומנומקת בנושא. בית משפט זה החליט למחוק את העתירה תוך החזרת עניינו של העותר לוועדת העררים, כאמור.

2.העתירה דנן הוגשה לאחר שוועדת העררים שבה ודנה בעניינו של העותר. בהחלטתה, מיום 9.1.2017, היו מסקנותיה של ועדת העררים כדלקמן:

"1. לא היה כשיר רפואית לתפקידו התקני בשירות המדינה נכון למאי 2008.

2.הסיבות הבריאותיות לפרישתו הן הפגימות מהן סבל בעת הפרישה וכן החמרת אחת הפגימות איתן נכנס לשירות.

3.קיים קשר סיבתי בין מגבלה רפואית אחת בכניסה לשירות המדינה לבין מגבלותיו בעת פרישתו משירות המדינה.

4.קיים קשר סיבתי חלקי בין שיעור הנכות שבעטיו הוגבלה זכאותו לפנסיה בעת קבלתו לעבודה לבין שיעור נכות בעת פרישתו.

5.שיעור אחוזי נכותו לצורכי גמלאות בעת פרישתו (מאי 2008) – 61.12%".

3.העותר טוען כי פעם נוספת נמנעה הוועדה מלהתייחס לכל ליקוייו הרפואיים והסתמכה על מצבו הרפואי נכון למועד בדיקתו חלף הסתמכות על מצבו נכון למועד פרישתו (שנת 2008) ולא קיימה את פסק הדין בבג"ץ 3609/16. העותר מבקש כי תבוטל החלטתה של ועדת העררים ולחילופין כי עניינו יוחזר לוועדת העררים אשר תדון בו מחדש, בהרכב שונה.

4.הוריתי למדינה להגיש את תגובתה המקדמית עד ליום 14.5.2017. התבקשה וניתנה ארכה עד ליום 14.6.2017.

5.ביום 8.6.2017 הוגשה "הודעה ובקשה מטעם המדינה", במסגרתה ביקשה המדינה למחוק את העתירה, תוך החזרת הדיון לוועדת העררים, על מנת שזו תבהיר האם די בליקויים החדשים שהתווספו או נוצרו במהלך שירותו של העותר, ובהם בלבד, כדי לקבוע כי העותר לא היה כשיר לתפקידו התקני בשירות המדינה במועד פרישתו. לאחר מכן, לשיטת המדינה, ניתן יהיה לקבל החלטה בעניין זכאותו של העותר לגמלה, החלטה שתהא נתונה לביקורת שיפוטית, ככל הנדרש.

6.העותר מתנגד למחיקתה של העתירה ועומד על בירורה, תוך שהוא מדגיש כי המדינה כלל לא הגיבה לאיזו מטענותיו בעתירה ביחס לפגמים שנפלו בהחלטתה של ועדת העררים.

7.מדובר בהחלטה של ועדת העררים שניתנה לאחר שהעניין הוחזר לפתחה על ידי בית משפט זה, ונדמה כי אף המדינה עצמה אינה חולקת על כך שההחלטה אינה עונה על הצורך שלשמו הוחזר אליה הדיון, שאם לא כן, לא הייתה סבורה שיש לקבל הבהרות נוספות.

8.מכל מקום, בנסיבות העניין, איני רואה מקום להורות על מחיקתה של העתירה. לפנים משורת הדין, ניתנת בזאת ארכה למדינה להגיש את תגובתה לעתירה עד ליום 15.7.2017. לאחר מכן יוחלט בדבר המשך הטיפול בעתירה.