פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2868/10 אירינה טריבושניה נ. משרד הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · מעמד מכוח חוק השבותעתירה לבג"ץ בדבר מתן מעמד בארץ מכוח חוק השבות, עתירה שנייה של העותרות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרות ביקשו מעמד בארץ מכוח חוק השבות בעתירה שנייה לאחר שעתירה קודמת נדחתה. בית המשפט קבע כי החומר הנוסף אינו מהווה שינוי נסיבות, וכי שהייתן בארץ לאחר דחיית בקשה לצו ביניים היא שלא כדין. העתירה נדחתה והעותרות חויבו בשכר טרחה.

העובדות

העותרות הגישו עתירה שנייה לבג"ץ לקבלת מעמד מכוח חוק השבות. עתירה קודמת של אחת העותרות נדחתה לאחר שנמצא כי היא בת דת אחרת. בקשה לצו ביניים שיאסור הרחקתן נדחתה, אך העותרות המשיכו לשהות בארץ.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק לעותרות 1 ו-2 מעמד בארץ מכוח חוק השבות, תשי"י-1950, לאור עתירה שנייה שהגישו?
  2. 2.האם שהייה בארץ לאחר דחיית בקשה לצו ביניים מהווה טעם לדחיית העתירה?

הלכות

  1. 1

    עתירה שנייה שהוגשה לאחר דחיית עתירה קודמת תידחה כאשר החומר הנוסף אינו מהווה שינוי נסיבות המצדיק החלטה שונה

    ״החומר הנוסף אין בו כדי להוות שינוי נסיבות שיצדיק החלטה שונה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שהייה בארץ שלא כדין לאחר דחיית בקשה לצו ביניים מהווה טעם המספיק לדחיית העתירה

    ״מדובר, אם כן, בשהייה שלא כדין. דומה שדי בטעם זה להביא לדחייתה של העתירה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוק השבות
  • מעמד בארץ
  • עתירה שנייה
  • שינוי נסיבות
  • שהייה שלא כדין
  • צו ביניים
  • בת דת אחרת
  • שכר טרחה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

2868/10

לפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופטת ע' ארבל

העותרות:

1. אירינה טריבושניה

2. ליליאן טריבונשניה

3. רוזה אברמנקו

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים

תאריך הישיבה:

ט"ז בכסלו התשע"ב

(12.12.11)

בשם העותרות:

עו"ד תומר אלמוג

בשם המשיב:

עו"ד ערין ספדי

פסק-דין

1.

בעתירה שבפנינו מבקשות העותרות 1 ו-2 כי יינתן להן מעמד בארץ מכוח חוק השבות, התש"י-1950.

2.

מתברר, כי זו עתירה שנייה של העותרות. ביום 3.11.09 דחה בית משפט זה עתירה קודמת של העותרת (בג"ץ 6710/09). העתירה הקודמת נדחתה לאחר שנמצא כי מדובר ב"בת דת אחרת". העותרות המציאו חומר נוסף מסוים בניסיון לבסס את זכותן לפי חוק השבות, חלקו חומר שקדם מבחינת זמן, לעתירה הקודמת. החומר הנוסף אין בו כדי להוות שינוי נסיבות שיצדיק החלטה שונה. יתירה מזו, במסגרת העתירה הנוכחית נדחתה ביום 16.5.2010 בקשתן של העותרות 1 ו-2 למתן צו ביניים שיאסור הרחקתן מן הארץ. מסתבר, כי על אף דחיית הבקשה המשיכו העותרות 1 ו-2 לשהות בארץ. מדובר, אם כן, בשהייה שלא כדין. דומה שדי בטעם זה להביא לדחייתה של העתירה.

3.

על העותרות 1 ו-2 לצאת מן הארץ. כמובן, ששמורה להן הזכות להגיש בקשה חדשה לפי חוק השבות, ובלבד שתיתמך במסמכים מתאימים וראויים, שיהא בהם חידוש ותוספת למסמכים שהוגשו בעבר.

4.

העתירה נדחית איפוא. העותרות 1 ו-3 ישאו יחד ולחוד בשכר טרחה בסך 3,000 ש"ח.

ניתן היום, ט"ז בכסלו התשע"ב (12.12.2011), במעמד

באי כוח בעלי הדין.

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1עתירה שנייה שהוגשה לאחר דחיית עתירה קודמת תידחה כאשר החומר הנוסף אינו מהווה שינוי נסיבות המצדיק החלטה שונה
  2. 2שהייה בארץ שלא כדין לאחר דחיית בקשה לצו ביניים מהווה טעם המספיק לדחיית העתירה