פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
2870/12 - י"א
לפני:
כבוד הרשמת
ליאת בנמלך
העותרים:
מושב הנגב חברה לפיתוח ו-34 אח'
נ ג ד
המשיבות:
1. הרשות הממשלתית למים וביוב
2. מקורות חברת מים בע"מ
השגה על המזכירות
החלטה
1.
בפניי השגה על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל לרישום עיקרי טיעון מטעם העותרים.
בהשגה נטען כי המזכירות סירבה לקבל את עיקרי הטיעון לרישום בשל העובדה שבשלב זה לא ניתן במסגרת העתירה צו על תנאי. אלא שלטענת העותרים תקנה 16 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין בבג"ץ ) קובעת חובה על הגשת עיקרי טיעון טרם הדיון בעתירה, והדבר אינו מותנה בכך שהוצא במסגרת העתירה צו על תנאי. עוד נטען כי אין בהגשת עיקרי הטיעון כדי לפגוע באופן מהותי במשיבות, וכי יש מקום לאפשר להם להגיש כתב בי-דין מעודכן נוכח הזמן אשר חלף למן הגשת העתירה.
2.
אין מקום לקבל את ההשגה.
תקנה 16 לתקנות סדר הדין בבג"ץ קובעת כך:
"(א) כל צד יגיש את עיקרי טיעונו לבית המשפט בשלושה עותקים עבור בית המשפט וימציא, בו ביום, עותק מעיקרי טיעונו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין, שלושה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.
(ב) עיקרי טיעון יכללו בצורה תמציתית את טענותיו של כל צד בנקודות שהוא רשאי לטעון על פי הצו-על-תנאי
וכן האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן.
..." [ההדגשה הוספה].
הנה כי כן, הגם שבתקנה 16(א) הנ"ל לא צוין מפורשות כי חובת הגשת עיקרי הטיעון חלה אך בדיון המתקיים לאחר הוצאת צו על תנאי, הדבר עולה מלשונה של תקנה 16(ב) המורה מה יכללו עיקרי הטיעון והיוצאת מנקודת הנחה שניתן צו על תנאי במסגרת העתירה. פרשנות זו, לפיה על הצדדים להגיש עיקרי טיעון אך לאחר שניתן צו על תנאי, עולה בקנה אחד גם עם "מיקומה הגיאוגרפי" של תקנה 16 לתקנות סדר הדין בבג"ץ, אשר מתוות את סדרי הדין המיוחדים בבית המשפט הגבוה לצדק למן הגשת העתירה והדיון בה טרם שניתן צו על תנאי (תקנה 7 לתקנות סדר הדין בבג"ץ) ואם ניתן - לאחר הינתנו (תקנות 8 עד 18 לתקנות סדר הדין בבג"ץ). ואכן כך התפרשה התקנה וזוהי הפרקטיקה הנוהגת והמקובלת בבית משפט זה (וראו: אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המנהלי - סדרי הדין והראיות בבג"צ 189 (2010); רענן הר זהב סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק 77 (1991)).
אשר על כן במקרה דנן, ומשבשלב זה לא ניתן במסגרת העתירה צו על תנאי, לא קמה לעותרים זכות (או חובה) להגיש עיקרי טיעון מטעמם, ומשכך בצדק קבעה מזכירות בית המשפט כי אין מקום לקבל את עיקרי הטיעון לרישום.
בשולי הדברים ובשים לב לטענת העותרים אוסיף כי ככל שלגישתם מאז שהגישו את העתירה חל שינוי נסיבות המצדיק הגשת טיעונים משלימים מטעמם או הגשת תשובה לתגובת המשיבים, רשאים הם להגיש בקשה להגשתם (בהתאם לתקנה 7(ב2) לתקנות סדר הדין בבג"ץ), וזו תיבחן לגופה.
ההחלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, י' באדר א' תשע"ד (10.2.2014).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת