בג"ץ 3173/05 יוסף נוף נ. שירות בתי הסוהר

השופטת א' חיות:

1.העותר מרצה שתים עשרה שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירות מין ובשל הערכת הגורמים הטיפוליים בשירות בתי הסוהר בדבר המסוכנות הנשקפת ממנו, הוא מסווג כאסיר בקטגוריה א' ואינו יוצא לחופשות.

בעתירה שבפנינו מלין העותר על סיווג זה וטוען כי הוא נעוץ בעובדה שהוא מכחיש בעקביות את המעשים בהם הורשע. העותר מוסיף ומלין על כך שלא זומן להערכה תקופתית של מסוכנותו על ידי מומחי המשיב. עוד מעלה העותר בעתירתו טענות בדבר מהימנות חוות הדעת המקצועית אשר נערכה בעניינו על ידי קרימינולוג מטעם המשיב.

2.דין העתירה להידחות על הסף. "דרך המלך" לבירור הטענות שמעלה העותר לעניין תנאי מאסרו היא בעתירת אסיר, המסורה לסמכותו של בית המשפט המחוזי על פי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] תשל"ב-1971. ואכן, הטענות שמעלה העותר בעתירה שבפנינו כבר נדונו והוכרעו באופן ממצה בשתי עתירות אסיר אותן הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב וכן בבקשה למתן רשות לערער שהגיש לבית משפט זה (עע"א 1566/04, עע"א 2052/04 ורע"ב 9876/04). הנה כי כן, הסעד החלופי העומד לעותר בענינים כגון דא וההחלטות שכבר ניתנו בעניינו על ידי הערכאות המוסמכות, מצדיקים דחייתה של העתירה על הסף, כאמור. יחד עם זאת, מופנית תשומת לבו של המשיב לטענת העותר כי הוא טרם זומן להערכה התקופתית של מסוכנותו, אף שהערכה זו אמורה היתה להתקיים בחודש מרץ שנה זו, על פי תגובת המשיב בהליכים קודמים.

העתירה נדחית.