בג"ץ 3345-23 בג"ץ 3345-23

השופט ד' מינץ:

1.לפנינו עתירה המתמקדת בעבודות בנייה בלתי חוקיות המתבצעות באיזור גוש עציון, בסמוך ל"כביש המנהרות" (להלן: הבנייה הבלתי חוקית). העותרת מבקשת בעתירתה כי בית משפט זה יורה למשיבים 4-1 (להלן: המשיבים) לנמק מדוע אינם נוקטים בהליכי אכיפה מכוח הוראות הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו לסילוק מבנים חדשים) לגבי הבנייה הבלתי חוקית, ולחלופין מדוע אינם פועלים לאכיפת חוקי התכנון והבניה באמצעות הוצאת צווים בהתאם לחוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966 (להלן: חוק התכנון והבניה הירדני). לצד הסעדים האמורים התבקש בית המשפט להורות למשטרת ישראל לנמק מדוע לא תפתח בחקירה פלילית של חשד לביצוע עבירות פליליות נרחבות במסגרת ביצוע עבודות הבנייה הבלתי חוקית. כן התבקש להורות למשיבים להעביר לידי העותרת את פרטיו המלאים של משיב 5, המחזיק במבנה ומבצע הבנייה הבלתי חוקית.

2.בעתירתה טוענת העותרת כי הבנייה הבלתי חוקית מהווה סיכון בטחוני לנוסעים בכביש. נטען כי הימנעות המשיבים מנקיטת הליכי אכיפה יעילים נגד הבנייה הבלתי חוקית ומהקצאת משאבי אכיפה מספקים, עומדת בניגוד לחובתם לאכיפת הדין. כן נטען כי בהינתן קיומו של חשד ממשי במקרה זה לביצוע עבירות מתחום התכנון והבנייה, קיימת חובה שבדין לחקור חשד זה.

3.בתגובתם המקדמית טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה בהיעדר עילה להתערבות בשיקול הדעת הרחב המסור להם בכל הנוגע לפעולות פיקוח ואכיפה ביחס לבניה בלתי חוקית באזור יהודה ושומרון בכלל וביחס לבניה הבלתי חוקית מושא העתירה בפרט. המשיבים טענו כי לא התנערו מחובתם לאכוף את הבנייה הבלתי חוקית, ונקטו בהקשר זה בפעולות אכיפה ופיקוח מכוח חוק התכנון הירדני אף טרם פניית העותרת, ולאחרונה גם היו בהליכי הידברות מול המחזיק לשם הריסה עצמית של הבינוי. הובהר כי ההחלטה על כלי האכיפה המתאים עומדת לשיקול דעת המשיבים, ומכל מקום במקרה זה לא ניתן להוציא הוראת סילוק מכוח הצו לסילוק מבנים חדשים נוכח העובדה שמדובר במבנה יביל. באשר לסעד שעניינו אי-פתיחה בחקירה פלילית בעניין הבנייה הבלתי חוקית, הובהר כי הדרישה לפתיחה בחקירה פלילית על רקע עבירות תכנון ובנייה באזור עלתה בעבר במספר עתירות אשר תלויות ועומדות, ואין מקום לדון בה במסגרת העתירה הנוכחית.

4.דין העתירה להימחק. אין מחלוקת בין העותרת לבין המשיבים כי מדובר בבנייה בלתי חוקית. גם אין חולק כי אכיפת הדין נחוצה כדי לשמור על הסדר הציבורי ועל שלטון החוק, וכי על המשיבים לפעול לאכיפת דיני התכנון והבנייה ולהריסת מבנים שנבנו שלא כדין. המשיבים הבהירו כי במקרה זה, לאור טיב המבנה, ננקטו פעולות פיקוח ואכיפה ביחס לבנייה הבלתי חוקית מכוח חוק התכנון והבניה הירדני, וכי לאחרונה נעשו גם הליכי הידברות מול המחזיק לשם הריסה עצמית של הבינוי, אשר טרם הבשילו.

העתירה במתכונתה הנוכחית – שעניינה בנקיטת פעולות אכיפה (בין אם מכוח הצו לסילוק מבנים חדשים ובין אם מכוח חוק התכנון והבניה הירדני), איננה רלוונטית עוד (וראו עוד באשר לשיקול דעתה הרחב של הרשות המוסמכת לבחירת כלי האכיפה המתאים בנסיבות העניין: בג"ץ 3945/21 עמותת רגבים נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 8 (2.2.2022)). אין מדובר במצב שבו מתנערת הרשות המוסמכת מחובתה לאכיפת החוק או במקרה שבו נפל פגם מהותי אחר היורד לשורש העניין המצדיק התערבות (וראו למשל: בג"ץ 5665/11 כפר אדומים כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ נ' שר הבטחון, פסקה 16 (10.10.2012); בג"ץ 3107/16 רגבים נ' שר הביטחון, פסקה 11 (15.7.2019); בג"ץ 7891/07 תנועת "שלום עכשיו" – ש.ע.ל. מפעלים חינוכיים נ' שר הביטחון, פסקה 13 (7.12.2014)).

5.באשר לסעד שעניינו בפתיחה בחקירה פלילית בעניין הבנייה הבלתי חוקית, הרי שמדובר בסוגיה התלויה ועומדת בשורה של עתירות שהוגשו בעבר לבית משפט זה (למשל: בג"ץ 2368/18; בג"ץ 1053/18; בג"ץ 1244/20). לאחרונה אף עדכנו המשיבים בהליכים אלה על התפתחויות בבחינת סוגיית האכיפה הפלילית של דיני התכנון והבנייה באזור יהודה ושומרון. בהינתן העובדה שסוגיה זו מונחת על שולחנו של בית משפט זה, כמו גם העובדה שאין מדובר בסעד העיקרי שהתבקש בעתירה זו, איננו רואים לנכון להותיר את עתירה זו תלויה ועומדת מטעם זה לבדו (וראו והשוו: בג"ץ 510/16 רגבים נ' שר הביטחון (20.5.2021); בג"ץ 5480/15 עלי מוסא נ' שר הבטחון, פסקה 7 (2.5.2022); בג"ץ 2914/17 עמותת ש.ע.ל. שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 7 (12.6.2022)). לא למותר לציין כי זכויות העותרת בעניין זה שמורות לה, בהתאם להתפתחויות שתהיינה בסוגיה האמורה.

העתירה נמחקת אפוא.