בג"ץ 3376/96עיסה אלמצרי נ. שר הפנים

מתשובת המשיב נתברר לנו, כי המשיב שוקל את עניינם של העותרים. הוצהר בפנינו על דבר "היעדר כוונה לגרש את מי ששוהה בירושלים שלא כדין שנים רבות מאוד; זאת על פי קריטריונים שיקבעו על ידי משרד הפנים, בהתייעצות עם גורמי בטחון, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, ואשר יובאו לאישורו של הדרג המדיני". בנסיבות אלה, נראה לנו, כי בשלב זה באו העותרים על סיפוקם.

התעוררה בפנינו השאלה, מהו האישור אשר ינתן לעותרים, ואשר אותו ניתן יהא להציג לרשויות השלטון הבאות במגע יומיומי עמהם. לדעתנו - וכך אנו מורים - יש ליתן לעותרים מסמך מטעם המשיב הקובע כי עד להחלטה אחרת של המשיב אין לגרש העותרים מישראל. בתעודה ייאמר כי אין בתעודה זו משום הכרה כלשהי בזכותו של מחזיק התעודה לשבת בישראל, ואין בה כדי להקנות לו זכויות על פי כל דין בישראל. אין בכך כדי להכריע בדבר זכות העותרים לגופה. רשמנו לפנינו הצהרת גב' גנסין, כי המפקד הצבאי ינפיק לעותרים היתר יציאה מהשטחים וכניסה לישראל.

התוצאה היא, איפוא, כי תינתן התעודה הנזכרת. העתירה תשאר תלויה ועומדת. עם קבלת החלטת המשיב, תמסר לנו הודעה ועל פיה נחליט באשר להמשך הדיון בעתירה.