בג"ץ 3448/12 רון -סמי עטר נ. המוסד לביטוח לאומי סניף רמת גן

השופטת ע' ארבל :

1.

בעתירה שלפנינו מעלה העותר טענות נגד החלטות שנתן המשיב, המוסד לביטוח לאומי, בנוגע לגמלאות שונות, וכן לגבי האופן בו ניהל המשיב את הטיפול בבקשותיו. לצד בקשה למתן סעדים אופרטיביים שונים, כגון נימוק החלטות המשיב, קבלת מידע והוצאת צו המחייב את המשיב לנקוט בפעולות ספציפיות, מבקש העותר כי הטיפול בעניינו יועבר לסניף אחר של המשיב.

2.

המשיב בתגובתו סבור כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. לדידו, על טענות העותר חל סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אשר קובע כי לבית הדין האזורי לעבודה תהיה הסמכות הייחודית לדון בתביעות של זכאי לגמלה או אדם שלידיו ניתנה גמלה, הטוען שקופח בזכותו או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגיש. אליבא דמשיב, גם את טענות העותר בדבר חוב מזונותיו היה על העותר להביא קודם בפני בית הדין האזורי לעבודה בהתאם לאמור בסעיף 14(ג) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972.

3.

לעניין בקשת העותר להעביר את הטיפול בעניינו מסניף המשיב ברמת גן לסניף אחר, מסכים המשיב לפנים משורת הדין לעשות כן, זאת למרות שלא מצא בטענות העותר ממש. המשיב מותיר לעותר לבחור לאיזה סניף הוא מעדיף לעבור – אם לסניף יפו או לסניף רמלה. יצוין כי המשיב מעלה גם טענת שיהוי וטענות נוספות לגופה של העתירה.

4.

עיינו בעתירה ומצאנו כי דינה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. לא אחת נפסק כי בית המשפט הגבוה לצדק לא יידרש לעתירות שעניינן גמלאות הביטוח הלאומי, שכן הן נתונות לסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה (ראו בג"ץ 9566/04 סעדה

נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 10.2.05); בג"ץ 8706/03 ראדו נ' שר הפנים והמוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 9.11.03)). לפיכך, ובשים לב להסכמת המשיב, כאמור, להעביר את הטיפול בעניינו של העותר לסניף אחר – העתירה נדחית על הסף. בהתחשב בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.