בג"ץ 349/12 ניסים משולם נ. ועדת הפינויים לעניין כפר שלם -באמצעות חלמיש

1.

העתירות שבכותרת תלויות ועומדות לפני בית משפט זה החל משנת 2012, ועניינן באמות המידה לפינוי ולפיצוי תושבי שכונת כפר שלם בתל-אביב-יפו.

2.

ביום 8.2.2016 קיימנו דיון על-פה בעתירות, לאחריו הורינו על הוצאת צו-על-תנאי כמבוקש בשתי העתירות, וקצבנו למשיבים חמישה חודשים לתשובה. ביום 11.7.2016 הגישה המשיבה 5, "חלמיש חברה ממשלתית לדיור" (להלן: חברת חלמיש ), את כתב התשובה מטעמה בבג"ץ 349/12.

3.

ביום 7.8.2016 ניתנה למשיבים ארכה בת יומיים להגשת כתבי התשובה עד ליום 9.8.2016. ביום 9.8.2016 ביקשה המדינה, כשלבקשתה הצטרפו המשיבות 5-4

בבג"ץ 4331/12, עיריית תל אביב-יפו וחברת חלמיש (שהינן גם המשיבות 5 ו-2 בבג"ץ 349/12 בהתאמה), הארכת מועד נוספת להגשת כתב התשובה עד ליום 31.10.2016 (בקשת הארכה של חברת חלמיש נסבה רק על העתירה בבג"ץ 4331/12). המדינה טענה בבקשתה כי חלה התקדמות בתהליך לגיבוש אמות המידה החדשות לפינוי ולפיצוי תושבי שכונת כפר שלם, הגם שהוא טרם בא לכדי סיום. לגרסתה, במהלך חודש ספטמבר עתידים היו להתקיים דיונים נוספים בנושא, ועל כן יש טעם במתן ארכה מסוימת למשיבים ביחס לשתי העתירות. העותרים בבג"ץ 4331/12 הסכימו למתן הארכה בכפוף לשמירת טענות, בעוד שהעותרים בבג"ץ 349/12 התנגדו. בהחלטתי מיום 16.8.2016 קבעתי כי "יש טעם במתן ארכה מסוימת למשיבים, וזאת ביחס לשתי העתירות. אולם, יש גם ממש בטענת העותרים בבג"צ 349/12 כי פרק הזמן המבוקש הינו ארוך, וזאת בשים לב בין היתר להחלטת ההרכב מיום 8.2.2016 שהקנתה מלכתחילה פרק זמן של חמישה חודשים לתשובה, ולעובדה שראשיתם של ההליכים בשנת 2012". בנסיבות אלה, הוריתי שיוארך המועד להגשת תצהיר התשובה מטעם המשיבים בשתי העתירות עד ליום 9.10.2016.

4.

ביום 10.10.2016 הגישה המדינה בקשת ארכה נוספת. המדינה עדכנה שהוועדה שהוקמה לשמיעת עמדות הציבור בסוגיה (להלן: הוועדה ) סיימה את מלאכתה, וכי בישיבה שהתקיימה ביום 26.9.2016 בראשות מר אביגדור יצחקי – יו"ר מטה הדיור במשרד האוצר – גובשו המלצות באשר לקריטריונים לפינוי ולפיצוי. עוד הודיעה המדינה כי עבודת המטה לקראת הבאת הסוגיה לדיון מסכם במועצת מקרקעי ישראל (להלן: המועצה ), נמצאת בשלבי השלמה, וכי ישנה כוונה להביא את הנושא לדיון במועצה בהקדם, וכבר בישיבתה הקרובה הקבועה ליום 9.11.2016. לנוכח הנסיבות שתוארו בבקשת המדינה, קבעתי ביום 13.10.2016 כי יוארך המועד להגשת תצהיר התשובה מטעם המשיבים בשתי העתירות עד ליום 13.11.2016. לצד זאת, הוספתי כי "לנוכח הימשכותם החריגה של ההליכים בתיקים אלה, מצופה מהמדינה כי לא תבקש ארכות נוספות".

5.

חרף האמור בהחלטתי האחרונה, הגישה המדינה בקשה נוספת למתן ארכה ביום 16.11.2016. המדינה עדכנה כי בישיבתה האחרונה של המועצה שהתקיימה ביום 9.11.2016, היא עודכנה על סיום הליכי השימוע ועל ההמלצות שגיבשה הוועדה לקריטריונים לפינוי ולפיצוי. עוד עודכנו חברי המועצה על הכוונה להציג את מסקנות הוועדה למועצה בישיבתה הבאה. לצד זאת, הוסיפה המדינה כי בימים הקרובים הנושא יובא בפני הנהלת רשות מקרקעי ישראל בטרם הצגתו בפני המועצה בישיבתה הבאה. לדברי המדינה, טרם נקבע מועד לישיבתה הקרובה של המועצה אולם זו צפויה להתקיים במהלך חודש ינואר 2017. על יסוד האמור, ביקשה המדינה מבית המשפט לקבוע שהמועד להגשת תשובת המדינה יחול חמישה ימים לאחר ישיבת המועצה ולא יאוחר מתום חודש ינואר 2017. העותרים בבג"ץ 349/12 התנגדו לבקשת הארכה, שכן לשיטתם מדובר ב"המשך גרירת רגליים" מצד המדינה ובניסיון להתחמק ממתן מענה לטענותיהם. העותרים בבג"ץ 4331/12 הסכימו לבקשה להארכת מועד, תוך שמירת זכויות להגיב על האמור בה.

6.

עיינתי בבקשת הארכה ובתגובות העותרים לה. ההליכים בתיק זה אכן מתארכים יתר על המידה וללא הצדקה ברורה. העתירות הוגשו כזכור לפני למעלה מארבע שנים ומתאריך הוצאת הצו-על-תנאי חלפו כתשעה חודשים. לא ברור מדוע בישיבתה האחרונה של המועצה היא לא קיימה דיון לגופו של עניין בסוגיה, אלא רק עודכנה במצב הדברים הנוכחי – וזאת חרף המתואר בבקשת המדינה מיום 10.10.2016. בנסיבות אלה, נראה כי אין מנוס מקביעת העתירות לדיון בפני הרכב בהקדם.

לפנים משורת הדין , ניתנת ארכה נוספת להגשת תצהירי התשובה מטעם המשיבים בשתי העתירות עד ליום 22.1.2016.

סוגיית ההוצאות תישקל בתום ההליך.