פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
3562/08 - א'
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ח' מלצר
העותרת:
כריסטין ברו
נ ג ד
המשיבים:
1. משטרת ישראל
2. משרד הפנים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד ג'ואד בולוס
פסק-דין
השופטת א' חיות:
1.
העותרת היא אזרחית קנדה אשר בחודש ינואר 2008 הגיעה לביקור בישראל כתיירת. העותרת שהתה בישראל עד תחילת חודש אפריל 2008, אז נסעה לביקור קצר בסיני. העותרת שהתה מספר ימים בסיני וביום 6.4.2008 ביקשה לשוב מסיני לישראל, אך האחראים בנקודת המעבר בטאבה סירבו לאשר את כניסתה. ביום 8.4.2008 פנתה העותרת באמצעות בא כוחה אל הממונה על ביקורת גבולות ומעברים במשיב 2, בבקשה כי יינתן לה להיכנס לישראל שכן כל חפציה האישיים נמצאים בחיפה והיא מתכננת לשוב לביתה שבקנדה עם תום הביקור בישראל. ביום 15.4.2008 השיבה
הממונה על ביקורת גבולות ומעברים כי לפנים משורת הדין מאושרת כניסתה של העותרת לישראל למשך שבוע ימים בלבד לצורך התארגנות ליציאה מן הארץ, וזאת בכפוף להפקדת ערבות בנקאית על סך 30,000 ש"ח והצגת "כרטיס טיסה סגור".
2.
מכאן העתירה שלפנינו, בה מבקשת העותרת כי תותר כניסתה לישראל באופן מיידי תוך ביטול הדרישה להפקדת הערבות הבנקאית, וכי יינתן לה להשלים את ביקורה בישראל כמתוכנן. העותרת טוענת כי היא נכנסה לתחומי מדינת ישראל ושהתה בה בהתאם לאשרה שניתנה לה כדין וכי בכוונתה לשוב לקנדה בתום הביקור. העותרת מלינה על כך שכלל לא הוסבר לה מדוע נאסרת כניסתה לישראל ומציינת כי היא נמצאת במעבר הגבול ללא אמצעים כספיים וללא מקום לינה.
עם הגשת העתירה, ביום 17.4.2008, התבקשה העותרת להודיע, נוכח הוראת פרט 12(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים ), מדוע לא תפנה את עתירתה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בתגובה הודיעה העותרת כי החליטה לפנות לבית משפט זה מאחר ולא הוסבר לה מהו דבר החקיקה שמכוחו סורבה כניסתה לישראל, ועל כן היא עומדת על העתירה.
3.
דין העתירה להידחות על הסף. סעיף 1(א) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל ) קובע כי "מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה". סעיף 6(1) לחוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים "לקבוע תנאים למתן אשרה או רישיון ישיבה... לרבות קביעת המצאת עירבון כספי, ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת תנאים כאמור, ודרכי מימושה או חילוטה של הערובה" וסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בצירוף הוראת פרט 12(1) לתוספת הראשונה שבו, מסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה נגד החלטה של רשות לפי חוק הכניסה לישראל. ההחלטה בעניינה של העותרת ניתנה על ידי הממונה על ביקורת גבולות ומעברים במשרד הפנים ומשכך יש לעותרת סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים ואין מקום כי בית משפט זה יידרש לעתירה (ראו: בג"ץ 6336/07 לבנטובה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.7.2007); בג"ץ 8603/05 סעיד נ' שר הפנים (לא פורסם, 12.9.2005)).
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, ט"ז בניסן התשס"ח (21.4.2008).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט