בג"ץ 3615/10 פלוני נ. שר הביטחון

העותר, אסיר, פנה ביום 26.7.10 בבקשה כי יינתן בעניינו צו ביניים שיאסור את הרחקתו משטח ישראל עד למועד הדיון בעתירה. בבקשה צויין כי העותר אמור להשתחרר ממאסרו "בסוף החודש", מבלי שצויין מועד. בבקשה נטען כי הרחקת העותר אל האיזור טומנת בחובה סכנה ממשית לחיי העותר, על רקע טענתו כי סייע לכוחות הביטחון של ישראל.

התבקשה תגובת המשיבים, אשר הוגשה היום,

29.7.10.

המשיבים מציינים כי העותר אמור להשתחרר היום, לאחר ניכוי מנהלי. הם מבהירים כי העותר לא הוכר בעבר כסייען של כוחות הביטחון ואין בפעילותו כדי להקנות לו מעמד של משוקם. בדיון של ועדת המאויימים בעניינו מיום 22.7.10 החליטה ועדת המאויימים

כי "בשל הרקע הפלילי של הפונה ומידע נוסף בעניינו, מתן היתרי שהיה בישראל עשוי לסכן את שלום הציבור". יחד עם זאת הוחלט על ידי הוועדה שכיוון שהעותר הביע בעבר רצון לצאת לחו"ל, תתקבל החלטת הוועדה לאחר שאפשרות זו תיבחן מול בא כוחו.

המשיבים מתנגדים לבקשה נוכח עברו הפלילי המכביד של העותר, ממנו עולה כי שחרורו לישראל עלול לסכן את שלום הציבור, ובשים לב למידע עדכני ממנו עולה גם סיכון לביטחון המדינה אם העותר ישוחרר לישראל.

יצויין כי מתגובת המשיבים עולה כי העותר מסר כי הוא מעוניין להשתחרר במועד השחרור המנהלי ואינו מעוניין להישאר במעצר עד מועד שחרורו המלא בסוף חודש אוגוסט 2010, דבר שהוצע על מנת שיקדם את אפשרות יציאתו לחו"ל.

מהטעמים שבתגובת המשיבים, איני רואה להיעתר לבקשה. עוד יצויין שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר כאשר מועד שחרורו של העותר ידוע לו.

הצדדים יגישו בתוך 14 יום מהיום הודעות עדכון היכן עומד בירור אפשרות יציאתו של העותר לחו"ל, לאחר מכן תתקבל החלטה על המשך הטיפול בעתירה. ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

הבקשה נדחית.