בג"ץ 3689/05 שמואל צור נ. בית הדין הארצי לעבודה

השופטת א' חיות:

1.העותר הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ובה עתר לחייב את המשיבה 2 לשלם לו תשלומים שונים בגין תקופת עבודתו אצלה. תביעה זו התקבלה אך בחלקה ועל כך ערער העותר לבית הדין הארצי לעבודה. במסגרת ערעורו השיג העותר על מספר קביעות של בית הדין האזורי, ובין היתר על הקביעה כי אל הסכום אותו קיבל מן המשיבה 2 על חשבון פיצויי הפיטורים, ושאותו יש לקזז מפיצויי הפיטורים שנפסקו לו, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית. בערעורו טען העותר כי לצורך הקיזוז כאמור, יש לשערך סכום זה על דרך של הצמדה למדד בלבד. המשיבה 2, מצידה, הגישה לבית הדין הארצי ערעור שכנגד ובו טענה כי מפיצויי הפיטורין שנפסקו לעותר יש לקזז סכומים נוספים אותם פדה מקופת גמל.

2.בית הדין הארצי לעבודה (השופטים י' פליטמן, נ' ארד וש' צור, ונציגי הציבור ש' חבשוש וד' בן-הרוש), דחה את ערעורו של העותר בכל הנוגע לשיערוך הסכום שיש לקזז מפיצויי הפיטורים, וקיבל את הערעור שכנגד, בדחותו את טענת העותר כי הערעור שכנגד אינו נובע מן הערעור העיקרי. בעניין זה קבע בית הדין הארצי כי הערעור העיקרי וכמוהו הערעור שכנגד, עניינם בשיעור פיצויי הפיטורין המגיעים לעותר, ובסכומים שיש לנכות כנגדם.

2.מכאן העתירה שבפניי, בה מלין העותר בעיקר על דחיית ערעורו בעניין אופן שיערוך הסכום שקיבל על חשבון פיצויי הפיטורין, וכן על קבלת הערעור שכנגד שאינו נובע, לשיטתו, מן הערעור העיקרי.

דין העתירה להידחות. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, והוא יתערב בקביעותיו רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין, אשר מידת הצדק מחייבת את תיקונה (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה

פ"ד מ(1), 673; בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים פ"ד נז(6), 810). איני סבורה כי במקרה דנן הצביע העותר על טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, המחייבת את התערבותו של בית משפט זה.

העתירה נדחית.