פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
8958/05
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט א' רובינשטיין
העותר:
יעקב עטיה
נ ג ד
המשיבים:
1. המוסד
לביטוח לאומי
2. בורסת היהלומים בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר: בעצמו
החלטה
השופט א' רובינשטיין
א.(1) עתירה זו – שהוכתרה כערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 398/05 – עניינה טענות העותר נגד המוסד לביטוח לאומי ונגד המשיבה 2 בעילות שונות.
(2) העותר, סוחר יהלומים, היה מעורב באירוע בו אבדה חבילת יהלומים באחד ממשרדי הבורסה ליהלומים ברמת גן. כעבור מספר ימים נמצאה החבילה האבודה, והוברר כי לעותר לא היה כל קשר להיעלמותה. לטענת העותר, מיד לאחר שחבילת היהלומים נעלמה האשימה אותו המשיבה 2 בגניבתם, הוא נחקר בחקירת פנים תוקפנית, ונדרש לעבור בדיקת פוליגרף. בעקבות האירוע המצער, התדרדר מצבו הרפואי של העותר, הוא הוכר כנפגע תאונת עבודה על ידי המשיבה 1, וזכה לתשלומים מסוימים. העותר חלק על חלק מקביעות המשיבה 1, ופנה בעניין לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ב"ל 7998/04; ב"ל 8058/04; ב"ל 8059; 8060/04). כבר בשלב קדם המשפט ניתנה באחד התיקים (ב"ל 8060/04) החלטה שעניינה מינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה, בשאר התיקים נערך בהמשך דיון.
ב.ביום 16.6.05 נתן בית הדין (כבוד השופטת הראשית פוגל) פסק דין מאוחד בשלושת התיקים הנותרים. ביחס לסוגיית צירוף נכויות קבע בית הדין כי ערעור שהגיש העותר לועדת העררים טרם נדון, ורק אם תידחה עמדת העותר, ולאחר שתהפוך ההחלטה חלוטה, יוכל בית הדין, במידת הצורך, לדון בעניין. ביחס לאורך התקופה עבורה זכאי היה העותר לתשלום בגין אי כושר, קיבל בית הדין את עמדת המשיבה, לפיה בעקבות תיקון 47 לחוק הביטוח הלאומי, לא ניתן לשלם לעותר עבור מלוא התקופה. בית הדין קיבל את טענת העותר ביחס לפגמים שנפלו בהחלטת ועדת העררים שהתכנסה בעניינו ביום 9.11.04, והשיב את התיק לועדה כדי שתדון מחדש בשאלת קיומו של מצב רפואי קודם. כן נרשמה הסכמת המשיבה לבדוק מחדש את שאלת שכר הבסיס. לבסוף, נקבע כי שאר טענות העותר הן טענות נזיקיות שאין לבית הדין סמכות לדון בהן.
ג.העותר הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שדן בו בהרכב חמישה בראשות סגנית הנשיא ברק-אוסוסקין. בפסק דין מיום 8.9.05 קיבל בית הדין את הסכמת הצדדים שהוועדה שתדון מחדש בעניינו של העותר, תדון גם בסוגיית הנכות הזמנית. בנוסף ציין בית המשפט כי העותר יכול לחדש את תביעתו בעניין חישוב שכר הבסיס, והשיב את התיק לבית הדין האזורי שידון בתיק ב"ל 8058/04, עניין שככל הנראה נשמט בטעות בדיון המקורי. כנגד פסק דין זה הוגשה העתירה דהאידנא, שכאמור הוכתרה בשם ערעור.
ד.בעתירתו מעלה העותר טענות נגד התנהלות הביטוח הלאומי, ונגד ועדת העררים שדנה בעניינו ביום 9.11.04. כמו כן העלה העותר מחדש את סוגיית הנכות הזמנית והיותו נכה נזקק, סוגיות שהערכאות הקודמות התייחסו אליהן. לבסוף, העותר מבקש לדון בטענות נזיקיות שיש לו כלפי המשיבה 2 ומספר סוחרים הפועלים במסגרתה, הן בגין האירוע המתואר, והן בגין אירוע מאוחר נוסף.
ה.לאחר העיון בעתירה, ובנספחיה הרבים, סבורני כי אין בידנו להיעתר לה. בידוע אין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, ורק במקרים חריגים הוא מתערב בהן (ראו בג"צ 525/84 נביל חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1) 673; בג"צ 3689/05 שמואל צור נ' בית הדין הארצי לעבודה (טרם פורסם); בג"צ 5907/04 הנרי אסלנוב נ' המועצה האזורית גליל תחתון (טרם פורסם)). טוב היה אילו קיבל העותר, המייצג את עצמו, ייעוץ משפטי, לרבות בדיקת זכאותו לסיוע משפטי על פי חוק הסיוע המשפטי תשל"ב-1972. אך יתר על כן, וזו הסיבה העיקרית לדחיית העתירה לעת הזאת, טענות העותר נמצאות בימים אלה בסמכותן של גופים אחרים. בית הדין האזורי העביר חלק מטענות העותר לדיון מחדש בפני ועדת הערר, ובית הדין הארצי צירף לדיון זה עניין נוסף. כן נקבע כי בית הדין האזורי ידון בטענות שנשמטו מהדיון הראשון, ובידי העותר להעלות מחדש גם את סוגיית שכר הבסיס. כידוע אין בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק דן בעתירות שעה שקיים סעד חלופי (בג"צ 6522/93 רונן בכר נ' מנהל רשות העתיקות , פ"ד מח(4) 265; בג"צ 9397/05 ר.ר. נ' בית הדין הרבני הגדול (טרם פורסם); בג"צ 9141/05 ירון סנקר נ' משטרת ישראל (טרם פורסם)), כל שכן וקל וחומר במקרה זה בו מתבררות הטענות עצמן בימים אלה בערכאות אחרות. ביחס לטענות הנזיקיות, אין מנוס מלחזור על אשר נאמר בפסקי הדין הקודמים: אין באמור כדי למנוע מהעותר להגיש תביעות לבתי המשפט המוסמכים הן ביחס למשיבה 1 והן ביחס לאירוע השני בבורסה ליהלומים.
ו.לאור האמור אין בידנו להיעתר לעתירה.
ניתנה היום, י"ט בטבת תשס"ו
(19.1.06).
ש ו פ ט ת ש
ו פ ט ת ש ו פ ט