פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
1490/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
השופטת א' חיות
העותרים:
1. אלעמור
ג'מילה
2. ג'נדי אוסאמה
3. פלונית
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה לאיחוד משפחות
החלטה
השופט א' רובינשטיין:
עניינה של העתירה בבקשת העותר 2 לאיחוד משפחות עם אשתו, העותרת 1, בעלת מעמד של תושבת קבע, ולקבלת אשרת ישיבת קבע בישראל. כן מתבקש צו ביניים המורה למשיב שלא לגרש את העותר 2 מהארץ. עוד מבקשים העותרים, כי משרד הפנים ירשום את בתם, בתעודת הזהות של העותרת 1.
כנטען בעתירה, נישאו העותרים ביום 16.9.00. בקשתם לאיחוד משפחות נדחתה, שכן אין עניינו של העותר 2 בא בגדרי החריגים שבחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ה-2005.
עמדת המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף, בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פניה לבית המשפט לעניינם מינהליים. אכן, משהמדובר בעתירה לתושבות קבע הבאה בגדרי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, מצויה הסמכות לדיון בעניינו של העותר 2 בבית המשפט לעניינים מינהליים, בהתאם לפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. פרט זה עניינו אשרות כניסה ורשיונות ישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל (בג"צ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים ; פ"ד נו(5) 950, 958 (הנשיא ברק); בג"צ 6972/05 חמדה נ' שר הפנים (טרם פורסם) (השופט ג'ובראן); בג"צ 5903/05 בשארה נ' שר הפנים (טרם פורסם)). האמור יפה כוחו גם לגבי העותרת 3 (תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974).
אין בידינו איפוא להיעתר למבוקש, שכן כידוע שעה שקיים סעד חלופי בפני העותר אין מקום כי בית משפט זה יידרש לעתירה (בג"צ 8958/05 עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם)).
לא נוכל איפוא להיעתר לעתירה.
ניתן היום, א' בסיון תשס"ו
(28.5.06).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת