בג"ץ 369/18 פלוני נ. משרד הבטחון

השופט י' עמית :

1.

העותרים הם אחים תושבי הרשות הפלסטינית, אשר לטענתם נחשדו על-ידי גורמי ביטחון פלסטינים, יחד עם אביהם, כסייענים למדינת ישראל. העותרים טענו כי בשל חשד זה הם נמצאים בסכנה, וציינו כי אביהם נעצר מספר פעמים על-ידי גורמי הרשות ואף הותקף (עניינו של האב נדון בבג"ץ 8993/17 שעודנו תלוי ועומד). בשל כך ברחו העותרים, יחד עם אביהם, לישראל.

2.

בניגוד לאביהם, אשר פנה לוועדת המאוימים בכתב ביום 24.9.2017 והעביר את כל המידע הדרוש בעניינו, העותרים ציינו כי טרם פנו לוועדת המאוימים וכי הם צפויים לעשות זאת בעוד מספר ימים. זאת, לטענתם, משום שוועדה זו אינה ערוכה לתת מענה למקרים דחופים כפי שדרוש בעניינם. העותרים הדגישו כי אף פנו טלפונית לוועדה על מנת לקבל סעד זמני, אך נענו כי היתר זמני כאמור ניתן יהיה לתת רק לאחר שיוגשו בקשות בהתאם לנוהל, ולאחר בדיקת טענותיהם.

לכן, לטענתם, פנו העותרים בפניה ישירה לבית המשפט, על מנת לקבל סעד זמני ומיידי האוסר על הרחקתם מישראל עד להכרעה בעתירה.

3.

דין העתירה להידחות על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. כידוע, טרם פנייה לבית משפט זה בשבתו כבית דין גבוה לצדק, על העותרים לפנות תחילה לרשות המוסמכת ולנסות להסדיר טענותיו בהתאם למסלולים הקיימים בחוק (ראו: בג"ץ 2209/17 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון פסקה 4 והאסמכתאות שם (18.4.2017)). על אף ההבנה למצבם הבעייתי, בהינתן כי העותרים טרם פנו לרשויות המוסמכות לקבלת היתרי שהייה, אין החלטה מנהלית שיכול בית משפט זה להעביר תחת שבטו.

לאור האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף, ומשכך גם הבקשה לצו ביניים.

4.

בסוף הדברים אוסיף כי טוב יעשו המשיבים אם, לכשיפעלו העותרים באפיקים המקובלים, יעשו כמיטב יכולתם לעיין באופן ראשוני בבקשה מפאת דחיפותה הלכאורית.