בג"ץ 3853/08 עזרא גבאי נ. רפ"ק איתן כהן ,עו"ד - ראש מדור תביעות

השופט ח' מלצר:

1.

לפנינו עתירה לביטול כתב אישום שהוגש נגד העותר.

2.

כתב האישום נגד העותר הוגש לבית המשפט השלום בתל-אביב בחודש מרץ 2007. בכתב האישום מיוחסת לעותר עבירה של איומים, שהיא עבירה על סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. האישום ממוקד בדברים ובהתנהלות של העותר בפגישה שקיים עם המשיבה הפורמלית 2, ד"ר אורנה דרייזן, מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, ביולי 2006.

בין ב"כ העותר לבין המשיב 1 התקיימו מגעים בעקבות הגשת כתב האישום, שהגיעו – לטענת העותר – כדי התחייבות של המשיב 1 לבטל את כתב האישום, לאחר שהעותר ישלח מכתב התנצלות למשיבה מס' 2 (דבר אותו עשה העותר). העותר טוען כי המשיב 1 חזר בו מהתחייבותו הנ"ל ללא פשר.

עוד יש לציין כי שתי בקשות לעיכוב הליכים שהגיש העותר ליועץ המשפטי לממשלה – נדחו.

3.

בעתירתו מבקש העותר כי נורה למשיב 1 לבטל את כתב האישום, שכן לשיטתו, החלטתו של המשיב 1 לחזור בו מהבטחתו הנטענת, איננה סבירה באופן קיצוני והיא מנוגדת גם לחובת ההגינות.

4.

דין העתירה להידחות. דרך המלך להעלאת דרישות שעניינן ביטול כתב האישום, או השגות על התנהלות הרשויות המוסמכות טרם הגשתו של כתב האישום, היא במסגרת ההליך הפלילי גופו (ראו: (בג"צ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.2.06); בג"ץ 9269/06 בניזרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.2.07)); בג"ץ 6836/05 אבירם נ' מדינת ישראל – הנהלת המכס והמע"מ (לא פורסם, 6.12.05)). במיוחד נכונים הדברים עתה, כאשר טענות מעין אלה שמעלה העותר כאן יכולות להישמע במסגרת "ההגנה מן הצדק", שמקומה היום על פי תיקון מס' 51 לחוק סדר הדין הפלילי, התשס"ז – 2007, במסגרת הטענות המקדמיות שרשאי נאשם להעלות לאחר תחילת המשפט. למען הסר ספק נבהיר כי אין בהערה זו כדי להביע עמדה כלשהי לגופן של טענות העותר.

5.

בהתקיים סעד חלופי לעותר, אין איפוא הצדקה, בנסיבות העניין, להתערבותו של בית משפט זה.

6.

לאור כל האמור לעיל – העתירה נדחית.