בג"ץ 3895/06 עאיד אסמעאיל אבו חמיד נ. שר הפנים

השופטת א' חיות:

1.

העותר 1 תושב האזור והעותרת 2 תושבת מזרח ירושלים ואזרחית ישראלית נישאו זה לזו בשנת 2005 והם מתגוררים במזרח ירושלים. בעתירתם מלינים העותרים על התנהלות המשיבים בעניינם ועל והתעלמות משרד הביטחון וועדת המאוימים מפניותיהם להעניק לעותר 1 מעמד בישראל. במסגרת העתירה אף ביקשו העותרים כי יינתן צו ביניים אשר ימנע את הרחקתו של העותר 1 מישראל, עד למתן הכרעה בעתירה.

2.

בתגובתם לעתירה מציינים המשיבים כי דין העתירה להדחות על הסף ולו מן הטעם שהעותר לא מיצה את ההליכים הנדרשים בטרם הגיש את העתירה. עוד הם טוענים כי נוכח מצב הדברים העדכני אין העתירה מצריכה הכרעה. לטענת המשיבים, בשנת 2001 אישרה ועדת המאוימים הנפקת היתרי שהייה עבור העותר אלא שהוא לא פנה מעולם למת"ק על מנת להנפיקם ואף לא הגיש לועדת המאוימים בקשה עדכנית. לטענת המשיבים, הניסיונות הרבים ליצור קשר עם בא כוח העותר לצורך הטיפול בעניינו עלו בתוהו ובסופו של דבר נשלח אליו מכתב בו צוין כי על מנת לטפל בעניינו של העותר עליו להגיש בקשה לועדת המאוימים וכי מאחר ובקשה כזו טרם הוגשה מוענק לעותר היתר שהייה למשך חודש ימים. עוד צוין במכתב כי משתוגש לוועדה בקשה כאמור יוארך תוקפו של ההיתר עד למועד קבלת החלטה בעניינו. בעקבות כך אכן פנה העותר לועדת המאוימים ובקשתו נבחנת בימים אלו. עוד הם טוענים כי עד לקבלת החלטה בעניינו יכול העותר לחדש את תוקף ההיתר וככל שבקשתו תדחה על ידי הועדה יוכל להגיש עתירה חדשה שתתבסס על תשתית עובדתית ומשפטית מתאימה.

3.

עיון בעתירה על נספחיה מלמד כי לא צורפה כל אסמכתה על דבר הגשת בקשה לועדת המאוימים או לאיחוד משפחות. מכתבים שנשלחו, לכאורה, על ידי בא כוח העותר למשרד הביטחון אינם יכולים להוות תחליף לאסמכתה הנדרשת בעניין זה ובהעדר פניה מתאימה אל הרשות המוסמכת קודם להגשת העתירה, דינה להידחות על הסף. יתרה מכך, מתגובת המשיבים עולה כי עניינו של העותר מונח בימים אלה בפני ועדת המאוימים ומאחר שניתן לו היתר שהייה אותו הוא יכול לחדש עד לקבלת החלטה בבקשתו, מקובלת עלי עמדת המשיבים כי העתירה נתייתרה.

אשר על כן העתירה נדחית וצו הביניים מיום 13.7.2006 מבוטל אף הוא.