בג"ץ 4054/95 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. ראש ממשלת ישראל

1.זוהי בקשה מצד העותרת בבג"צ 4054/95 למתן פרטים נוספים לפי תקנה 12 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד1984-. בא-כוח העותרת מבקש כי המשיבים יתנו את המידע שלהלן:

א.מספר הנחקרים שטולטלו בכל אחד מן החודשים של שנת 1994 ושל שנת 1995 עד למותו של המנוח עבדל צאמד חריזאת;

ב.מספר הנחקרים שטולטלו בכל אחד מן החודשים מאז נקבעו הסייגים הנוספים בנושא הטלטול ועד לסוף שנת 1997;

ג.קלטת וידיאו, שהוצגה, לטענת העותרת, ליועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, לאחר מותו של המנוח חריזאת, בה מתועדת חקירת נחקר על ידי השב"כ תוך שימוש באמצעי הטלטולים.

2.תגובת המדינה היתה כי לדעתה אין הפרטים המבוקשים בגדר "פרטים נוספים", כמובנם בתקנות סדר הדין בבג"ץ - לפרטים שנמסרו בכתב התגובה של המדינה לעתירה העיקרית.

3.אתייחס תחילה לבקשה לקבל את מספר הנחקרים שטולטלו. בדיון לפני נימק בא-כוח העותרת את בקשתו לפרטים אלה בכך כי המידע חשוב לצורך בירור השאלה אם הטילטול מסוכן אם לאו ואם הוא אמצעי חיוני לחקירה אם לאו. לא השתכנעתי כי למידע על מספר הנחקרים יש השלכה על השאלות הנזכרות העומדות במרכז העתירה. במילים אחרות, שכיחות השימוש באמצעי הטילטול אינה משפיעה לא על מידת המסוכנות - אשר קיימת לטענת העותרת בכל טילטול וטילטול - ולא על מידת החיוניות בשימוש באמצעי זה.

4.באשר לקלטת, צודק בא-כוח המדינה כי הבקשה לקבלתה אינה בבחינת בקשה למתן פרטים, אלא עניין של גילוי ועיון במסמך, הליך שאינו מקובל בעתירה בפני בג"ץ (ראה בג"ץ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן , פד"י מ(2) 246).

5.בא-כוח העותרת ביקשני, לחילופין, לעשות שימוש בתקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין הנזכרות למען עשיית צדק. בא-כוח המדינה טען לעומתו כי אין לחייב את המדינה להמציא ראיות נוספות כדי שישמשו תשתית לעתירתו של העותר.

6.יצויין כי לא עלה בידי העותרת לזהות באיזו קלטת מדובר. בבקשתו המקורית של בא-כוח העותרת מדובר היה בקלטת שהוצגה בפני היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן-יאיר, על ידי ראשי אגף החקירות. על כך הגיב בא-כוח המדינה כי ראשי אגף החקירות הכחישו כי הציגו בפני היועץ המשפטי לממשלה דאז, קלטת ובה תיעוד על שיטת הטילטולים. העותרת הסתמכה בבקשתה על ראיון שנתן היועץ המשפטי דאז מ' בן-יאיר לעתון, בו הזכיר כי הוצגו לפניו הדגמות בוידיאו בדבר השימוש באמצעי הטילטול. לכן ביקש בא-כוח העותרת כי ימסר לו עותק של קלטת שהוצגה בפני היועץ המשפטי לממשלה דאז כמצויין בראיון העתונאי.

7.אין ספק כי בקשתו של בא-כוח העותרת היא חריגה בהליכים בפני בג"ץ. עם זאת לו הייתי משוכנע כי הצגת הקלטת בפני העותרת ובפני בית המשפט היא חיונית לעשיית הצדק, לא הייתי מהסס לעשות שימוש בשיקול הדעת המסור לבית המשפט על פי סעיף 20(ב) לתקנות הנזכרות. אולם, לאחר ששקלתי בדבר הגעתי למסקנה כי התיעוד הויזואלי להדגמת הטילטול - בהנחה שהוא מצוי בידי המדינה - אינו חיוני לעשיית הצדק בעתירה הנידונה. העותרת הגישה תצהירים של נחקרים וכן חוות דעת של מומחים על עניין הטילטול, ואף המדינה הגישה מה שהגישה. בנסיבות אלה אינני רואה כי קיים צורך בהצגת התיעוד המבוקש למען עשיית צדק בעתירה.

אי לכך אני דוחה את הבקשה.