פסק-דיןעליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4123-24 בג"ץ 4123-24

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
משפט חוקתי · התערבות בג"ץ בהחלטות בתי הדין הרבניים - מזונות זמנייםעתירה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול שדחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי בדבר מזונות ילדים זמניים

העותר עתר לבג"ץ נגד דחיית בקשת רשות הערעור שלו על חיובו במזונות ילדים זמניים בסך 5,000 שקלים לחודש. בג"ץ קבע כי אינו מתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים אלא במקרים חריגים, וכי לא נפגעו כללי הצדק הטבעי והעותר לא העלה טענת חוסר סמכות בדיון. העתירה נדחתה על הסף ללא תגובה, ללא צו להוצאות.

העובדות

העותר והמשיבה הם בני זוג לשעבר עם שלושה ילדים קטינים. המשיבה הגישה תביעת גירושין הכוללת תביעה למזונות ילדים. בית הדין האזורי חייב את העותר במזונות זמניים בסך 5,000 שקלים לחודש, והעותר ביקש רשות ערעור לבית הדין הגדול, שדחה אותה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בג"ץ בהחלטת בית הדין הרבני הגדול שדחה בקשת רשות ערעור על מזונות ילדים זמניים
  2. 2.האם בית הדין הרבני האזורי היה מוסמך לדון בבקשה למזונות ילדים זמניים
  3. 3.האם נפגעו כללי הצדק הטבעי בדיון שהתקיים בבית הדין הרבני האזורי

הלכות

  1. 1

    בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, וההתערבות בהן שמורה למקרים חריגים כגון חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי

    ״בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, וההתערבות בהן שמורה אך למקרים חריגים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה לחוסר סמכות שלא הועלתה בדיון נחשבת לטענה שלאחר מעשה, והצד שבחר שלא להעלותה הסכים הלכה למעשה לקיום הדיון

    ״מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי העותר בחר שלא להעלות טענות בדבר חוסר סמכותו של בית הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בג"ץ
  • בית הדין הרבני הגדול
  • בית הדין הרבני האזורי
  • מזונות זמניים
  • מזונות ילדים
  • צדק טבעי
  • חריגה מסמכות
  • רשות ערעור
  • עיכוב ביצוע
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

פסק-דין בתיק בג"ץ 4123/24

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 4123/24

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופטת י' וילנר

כבוד השופט י' כשר

העותר:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

2. בית הדין האזורי תל- אביב

3. פלונית

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר:

עו"ד יעקב וואלאך, עו"ד

יחיאל פביאן

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.העתירה שבפנינו מכוונת כלפי החלטתו של בית הדין הרבני הגדול מיום 2.4.2024 (תיק 1472219/1), שבה הוא דחה בקשת רשות ערעור על החלטה שקיבל בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו ביום 14.3.2024 (תיק 1425816/4).

2.העותר והמשיבה 3 (להלן: המשיבה) הם בני זוג לשעבר, ולהם שלושה ילדים קטינים. המשיבה הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי, וכרכה בה עניינים שונים, ובכללם את מזונות הילדים.

3.ביום 14.3.2024 התקיים דיון בפני דיין יחיד בבית הדין הרבני האזורי ובו נדונה, בין היתר, בקשת המשיבה למזונות ילדים זמניים. בו ביום ניתנה החלטתו של בית הדין הרבני האזורי שהורתה, בין היתר, על חיובו של העותר במזונות ילדים זמניים בסך של 5,000 שקלים לחודש לשלושת הילדים, כשסכום זה כולל רכיבי מדור והוצאות מדור (להלן: ההחלטה בדבר מזונות זמניים). כן צוין בהחלטה כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות שאינן תלויות שהות, לרבות הוצאות חינוך ותשלומים לצהרונים.

4.ביום 19.3.2024 הגיש העותר לבית הדין הרבני האזורי בקשה לעיון מחדש בהחלטה בדבר מזונות זמניים. בהמשך לכך, ובטרם הוכרעה הבקשה לעיון מחדש, הגיש העותר ערעור (ולמעשה, בקשת רשות ערעור) על ההחלטה בדבר מזונות זמניים לבית הדין הרבני הגדול. בית הדין הרבני הגדול ציין כי למעשה אין מדובר בערעור, אלא בבקשת רשות לערער, ודחה את הבקשה. בעיקרו של דבר, בית הדין הרבני הגדול ציין כי הוא ממעט להתערב בהחלטות שעניינן פסיקת מזונות זמניים על-ידי בתי הדין האזוריים. כן צוין כי התרשמותו של בית הדין הרבני הגדול היא כי "מדובר בסכום מזונות סביר ביותר עבור 3 ילדים, וכשהוא כולל גם מדור ורכיבי מדור", וכן כי "יתכן ומדובר בפסיקה על הרף הנמוך". באשר לטענתו של העותר לפיה החלטתו של בית הדין האזורי ניתנה בחוסר סמכות נקבע כי הצדדים לא הביעו כל התנגדות לסמכותו של בית הדין הרבני האזורי בדיון שהתקיים ביום 14.3.2024, ועל כן טענותיו של העותר בעניין זה הן טענות שלאחר מעשה.

5.בעתירה שבפנינו חוזר העותר על עיקר טענותיו, לפיהן, בין היתר, בית הדין הרבני האזורי לא היה מוסמך לדון בבקשה למזונות זמניים. לגופם של דברים, נטען כי ההחלטה בדבר מזונות זמניים נוגדת את עקרונות הדין והפסיקה בנוגע לגובהם של דמי המזונות. כן נטען כי ההחלטה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי ופוגעת בזכויותיו של העותר. במסגרת העתירה התבקש צו ביניים שכוון לעיכוב ביצועה של ההחלטה בדבר מזונות זמניים, עד להכרעה בעתירה.

6.לאחר עיון בעתירה ובנספחיה מצאנו כי דינה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובה.

7.כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, וההתערבות בהן שמורה אך למקרים חריגים, כדוגמת חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי (ראו: בג"ץ 7070/16 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 8 (4.1.2017); בג"ץ 6598/16 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 8 (14.2.2017); בג"ץ 10072/17 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 10 (1.1.2018)). לא מצאנו כי מדובר במקרה המצדיק את התערבותנו. נוסיף ונעיר, באופן קונקרטי, כי – בניגוד לנטען – לא מצאנו שכללי הצדק הטבעי נפגעו. הדיון התקיים במעמד שני הצדדים, וניתנה להם הזדמנות להשיב לטענות שהועלו במהלך הדיון. כמו כן, מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי העותר בחר שלא להעלות טענות בדבר חוסר סמכותו של בית הדין הרבני האזורי לדון במזונות הקטינים, ובכך הסכים, הלכה למעשה, לקיום הדיון.

8.סוף דבר: העתירה נדחית, וממילא מתייתרת ההכרעה בבקשה למתן צו ביניים. משלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

ניתן

היום, כ"ט

באייר התשפ"ד (6.6.2024).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

הלכות

  1. 1בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, וההתערבות בהן שמורה למקרים חריגים כגון חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי
  2. 2טענה לחוסר סמכות שלא הועלתה בדיון נחשבת לטענה שלאחר מעשה, והצד שבחר שלא להעלותה הסכים הלכה למעשה לקיום הדיון