בג"ץ 4218/06 נסרין חלאילה נ. שר הפנים משרד הפנים

המשנה לנשיאה א' ריבלין :

העותרת 1 היא אזרחית ישראלית. העותר 2 הוא תושב האזור. השניים נישאו זו לזה והחלו בהליך של איחוד משפחות. רישיון הישיבה של העותר 2 הוארך מעת לעת. אלא שבשל מעורבותו המתמשכת של העותר 2 בפלילים – עד כדי ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות – הוחלט שלא להאריך עוד את רישיון הישיבה, ולדחות את הבקשה לאיחוד משפחות.

העותרים מלינים על עמדתם-זו של המשיבים. הם מאשרים כי בעברו של העותר 2 רשומות הרשעות בעבירות פליליות בתחום הרכוש. יחד עם זאת, לדעתם, אין בעובדה זו כדי להפוך את החלטת המשיבים בעניינם – לסבירה ומידתית. לדעת העותרים, ההחלטה שלא לאפשר איחוד משפחות היא פועל יוצא של מדיניות חדשה שאימצו המשיבים. העותרים עומדים על משקלה הנכבד של הזכות לחיי משפחה, ומציינים, כי בינתיים נולדו להם ילדים. הרחקת העותר 2, לדבריהם, תפגע בתא המשפחתי ובזכויות היסוד המוקנות להם. לשיטתם, העבירות הפליליות שבהן מדובר אינן חמורות, וכי עד כה, בתי המשפט נהגו בעותר 2 בהתחשבות והסתפקו בעונשים של מאסרים מותנים, קנסות ומאסרים בפועל שרוצו בעבודת שירות. על רקע זה, טוענים העותרים כי יש לאפשר לעותר 2 תקופת ניסיון נוספת.

המשיבים מתנגדים לעתירה. לדבריהם, בירור שנערך עם משטרת ישראל מראה שבמהלך השנתיים האחרונות הורשע העותר בחמישה מקרים של פריצות לרכב וגניבה מרכב. ניתנו לו הזדמנויות שונות לחזור למוטב – אך אלה לא נוצלו. משכך, מהווה העותר 2 סכנה לשלום הציבור ולאור זאת, ההחלטה לדחות את הבקשה לאיחוד משפחות – החלטה הנסמכת על עמדת משטרת ישראל – היא סבירה ומצויה במסגרת שיקול דעתו הרחב של המשיב בכגון דא.

לאחר ששמענו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי אין עילה להתערבותנו במקרה זה. כאמור, אין מחלוקת על כך שהעותר הורשע מספר פעמים בביצוע עבירות פליליות בתחום הרכוש. מסתבר, כי זהו דפוס התנהגות חוזר ונשנה אצלו. על רקע זה, עמדת המדינה, הנסמכת על המלצת המשטרה, היא שלא לאפשר עוד את המשך הפגיעה בציבור הישראלי כתוצאה משהייתו של העותר 2 בישראל. החלטה זו מצויה במתחם שיקול דעתו של המשיב ולא נפל בה פגם של חוסר סבירות. אכן, הזכות לקיים חיי משפחה היא זכות יסוד (ראו בג"צ 7052/03 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים , תק-על 2006(2) 1754). יחד עם זאת, במסגרת שיקול דעתו אם להעניק אזרחות ישראלית רשאי שר הפנים לשקול שיקולים הקשורים לעברו הפלילי של המבקש להתאזרח ושיקולים הקשורים לסיכון הנשקף ממנו לביטחון המדינה (ראו גם בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים , תק-על 2002(3) 899). כך נעשה במקרה זה.

אשר על כן, העתירה נדחית. העתירה כאמור אינה מצדיקה התערבות.