פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4249/18 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

העתירה, שהוגשה בייצוג עצמי, ביקשה להחיל על תביעת נזיקין לפגיעה נפשית את מועד ההתיישנות של פגיעה מינית. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, הן בחלקה הפרטני שעניינו החלטה דיונית שנדחתה בהתיישנות והן בחלקה הכללי, שכן סוגיית ההתיישנות היא עניין למחוקק. לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

העותר, המייצג את עצמו, הגיש תביעת נזיקין נגד אדם לא מזוהה בטענה לפגיעה נפשית, והתביעה נדחתה מחמת התיישנות. העותר הפנה גם להליכי מזונות ממושכים ולקשיים נפשיים וכלכליים. העתירה הוגשה נגד מדינת ישראל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להחיל על תביעת נזיקין לפגיעה נפשית את מועד ההתיישנות הנהוג בתביעה לנזיקין על פגיעה מינית?
  2. 2.האם העובדה שאין הסדר מיוחד לפגיעה נפשית בחוק ההתיישנות מהווה לאקונה שבית המשפט צריך להשלים?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט בערכאות דיוניות, אלא במקרים חריגים.

    ״בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט בערכאות דיוניות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סוגיית הסדר ההתיישנות בתביעות נזיקין היא עניין למחוקק ולא לבית המשפט בעתירה כללית נגד הנוסח הקיים של החוק.

    ״סוגיה זו היא עניין למחוקק לענות בו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • התיישנות
  • תביעת נזיקין
  • פגיעה נפשית
  • פגיעה מינית
  • לאקונה
  • עתירה
  • בג"ץ
  • ערכאת ערעור
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 4249/18

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

העותר:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז :

1.

העתירה שבפנינו, שבה העותר מייצג את עצמו, הוגשה נגד "מדינת ישראל", ללא פרטים נוספים, ומכוונת עצמה לכך שנורה למדינה, וכך הדברים נוסחו במקור: "לבוא ולנמק מדוע מועד ההתיישנות הנהוג בתביעה לנזיקין על פגיעה מינית, לא יחול גם על מועד ההתיישנות הנהוג בתביעה לנזיקין על פגיעה נפשית".

2.

לטענת העותר, הוא הגיש תביעת נזיקין נגד אדם – שזהותו לא צוינה – אשר גרם לו לפגיעה נפשית, וזו נדחתה מחמת התיישנות. העותר מגולל רצף אירועים ארוך, ובכלל זה מתייחס לתביעת מזונות שהוגשה כנגדו על ידי אשתו במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת, וכן להתמודדותו עם קשיים נפשיים וכלכליים שחווה לטענתו מאז ועד היום. על רקע זה, מעלה העותר טענות לעניין "הפליה הקיימת בהיבט תקופת ההתיישנות בין פגיעה על רקע מיני לפגיעה על רקע נפשי", ומפרט כי, בעיקרו של דבר, קיימות הצדקות רבות להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין הנסבות על פגיעה נפשית. לשיטתו, העובדה שאין הסדר מיוחד לעניין זה בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות ), היא לאקונה שיש להידרש לה.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. ככל שניתן להבין, העותר משלב בעתירתו טענות משני מישורים – פרטני וכללי. במישור הפרטני, שעניינו הליכים שהיה מעורב בהם, טענותיו הן כוללניות ביותר. לעתירה לא צורפו נספחים רלוונטיים בכל הנוגע להליכים שאליהם מתייחס העותר, והתשתית העובדתית המתוארת בה אינה בהירה ומלאה. כבר מטעם זה דין העתירה להידחות (ראו למשל: בג"ץ 461/16 קיריליוק נ' שר הפנים , פסקה 3 (29.6.2016)). ממילא, ככל שטענות העותר במישור זה מכוונות נגד ההחלטה לדחות את תביעתו מחמת התיישנות, אין מקום לקבלן, בהתחשב בהלכה הידועה לפיה בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט בערכאות דיוניות – למעט במקרים חריגים שאינם לענייננו (ראו למשל: בג"ץ 8438/15 קלי נ' צרפתי , פסקה 3 וההפניות שם (20.12.2015)).

4.

גם הטענות שהעלה העותר במישור הכללי, הנוגעות להסדר ההתיישנות בתביעות נזיקין, הן רחבות וכוללניות. בעיקרו של דבר, טענות אלה מכוונות נגד חוק ההתיישנות בנוסחו הקיים. סוגיה זו היא עניין למחוקק לענות בו (ראו: בג"ץ 2111/11 זר נ' משרד הרווחה , פסקה 4 (18.9.2011); בג"ץ 6042/13 עדות נ' מדינת ישראל – משרד המשפטים , פסקה 3 (3.9.2013)).

5.

אשר על כן: העתירה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, איננו עושים צו להוצאות.

ניתן

היום, י"ז בסיון התשע"ח (31.5.2018).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט בערכאות דיוניות, אלא במקרים חריגים.
  2. 2סוגיית הסדר ההתיישנות בתביעות נזיקין היא עניין למחוקק ולא לבית המשפט בעתירה כללית נגד הנוסח הקיים של החוק.