פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4338/05 רדואן שלבי נ. משרד הפנים-מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · מעמד בישראל לבן זוג של אזרח ישראלי - איחוד משפחותעתירה לבג"ץ נגד החלטת משרד הפנים בבקשה למתן רישיון לישיבת קבע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרת, בעלת אזרחות יוגוסלבית וירדנית, ביקשה מעמד של תושבת קבע בישראל לאחר נישואיה לאזרח ישראלי, לאחר שבקשתה לאיחוד משפחות נדחתה. בית המשפט העליון קבע כי הדיון בבקשה לרישיון ישיבת קבע נתון לסמכות בית המשפט לענינים מינהליים, ולכן יש סעד חלופי שמונע בירור העתירה בבג"ץ. העתירה נדחתה על הסף.

העובדות

העותרת, בעלת אזרחות יוגוסלבית וירדנית, הגיעה לארץ עם בעלה הירדני ולאחר שנפרדה ממנו נישאה לעותר, אזרח ישראלי. העותרים פנו למשרד הפנים בבקשה לאיחוד משפחות ולקבלת רישיון לישיבת קבע לעותרת, והבקשה נדחתה. פניות חוזרות לא שינו את עמדת המשרד, ולכן הוגשה העתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה לבג"ץ לקבלת מעמד של תושבת קבע בישראל במסגרת איחוד משפחות, כאשר הסמכות לדון בכך נתונה לבית המשפט לענינים מינהליים?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט המוסמך לדון בבקשה לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל הוא בית המשפט לענינים מינהליים, מכוח פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, ולעותרים עומד סעד חלופי.

    ״בית המשפט המוסמך לדון בנושא זה הוא בית המשפט לענינים מינהליים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • רישיון לישיבת קבע
  • בית המשפט לענינים מינהליים
  • סעד חלופי
  • משרד הפנים
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

4338/05 - א'

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת מ' נאור

העותרים:

1. רדואן שלבי

2. וסנה אוריכוביץ

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים-מדינת ישראל

עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים

בשם העותרים:

עו"ד י' כותאב

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותרת, שהינה בעלת אזרחות יוגוסלבית ואזרחות ירדנית, לקבל מעמד של תושבת קבע בישראל. על פי הנטען בעתירה, הגיעה העותרת לארץ עם מי שהיה אז בעלה, אזרח ירדן, לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן. בשנת 1997 נפרדה העותרת מבעלה הירדני ונישאה לעותר שהוא בעל אזרחות ישראלית. העותרים פנו למשרד הפנים בבקשה לאיחוד משפחות, על מנת שיינתן לעותרת רישיון לישיבת קבע בישראל, אולם בקשה זו נדחתה ביום 20.8.03. משלא השתנתה עמדת משרד הפנים בעקבות פניות נוספות של העותרים הוגשה על ידם העתירה הנוכחית.

2.דין העתירה להידחות על הסף. העותרים מבקשים, כאמור, שיינתן לעותרת רישיון לישיבת קבע בישראל. בית המשפט המוסמך לדון בנושא זה הוא בית המשפט לענינים מינהליים. זאת, מכוח פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (ראו בג"צ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים , פ"ד נו(5) 950, 958-957). לעותרים מצוי, איפוא, סעד חלופי ולא היה עליהם לפנות לבית משפט זה לשם בירור עתירתם.

3.לפיכך, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ל' בניסן תשס"ה

(9.5.05).

ש ו פ ט

ת ש ו פ ט ש ו פ

ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1בית המשפט המוסמך לדון בבקשה לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל הוא בית המשפט לענינים מינהליים, מכוח פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, ולעותרים עומד סעד חלופי.