בג"ץ 4338/05 רדואן שלבי נ. משרד הפנים-מדינת ישראל

1.בעתירתם של בני הזוג העותרים נכתב כי הסעד המבוקש הינו מתן מעמד של תושבות קבע לעותרת 2. ביום 9.5.05 דחינו את העתירה על הסף מן הטעם שלעניין תקיפה של החלטה המסרבת ליתן רישיון לישיבת קבע מצויה סמכות בידי בית המשפט לעניינים מינהליים. משמע, קיים סעד חלופי. לאחר שניתן פסק הדין הוגשה בקשה לביטול פסק הדין ולאחר מכן הוספה הבהרה. מסתבר, כי מבוקש שתינתן לעותרת 2 אזרחות ישראלית. אכן, משנתברר נתון זה, ברי כי אין לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בעניין.

2.בנסיבות האמורות, ובהתחשב בעמדתה של פרקליטות המדינה, אנו מחליטים לבטל את פסק דיננו מיום 9.5.05. על העותרים להגיש עתירה מתוקנת תוך 15 ימים ובה יפרטו את כל הנתונים שחובה היה לציינם בעתירה המקורית. לא תוגש עתירה מתוקנת כאמור, יעמוד על כנו פסק הדין שדחה העתירה על הסף.

3.רשמנו את הודעתה של הפרקליטות כי לעת הזו לא תורחק העותרת 2 מישראל.