בג"ץ 4443/06 המועצה המקומית שלומי נ. משרד ראש הממשלה

1.ביום 28.5.06 הוגשה העתירה שבכותרת הנוגעת לליקויים נטענים בתפקידו וכהונתו של משיב מס' 4 כרב הישוב שלומי, ובפעולות או מחדלים נטענים של משיבים 3-1 בגין כהונתו זו של משיב מס' 4. כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין, בהחלטתו מיום 29.5.06, קבע כי ההליך ידון לפני הרכב והוא קבוע אכן לדיון – נכון לעת הזו – ביום 13.11.06.

2.ביום 21.9.06 הגיש משיב מס' 4 (להלן: המשיב) בקשה לצו למתן פרטים נוספים כנגד העותרים. בבקשה נטען, כי העותרים לא נענו לבקשת המשיב לקבל נתונים נוספים אודות מספר עניינים שנטענו בעתירה ומכאן שיש לחייבם לעשות כן. לבקשה זו צורף מכתבו של ב"כ המשיב לעותרים. העותרים הגיבו לבקשה זו וטענו כי יש לדחותה. לטענתם, הפרטים שנתבקשו אינם רלוונטיים לעתירה ובוודאי שלא ללב הטיעון בה, וכפי הנראה מטרתם הינה "לדוג" ראיות עבור הליכים אחרים. לחלופין נתבקש להאריך המועד בכדי לבחון את הבקשה לגופה, במידה ויוחלט על חבות מעין זו של העותרים.

3.לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לצו למתן פרטים נוספים כנגד העותרים, להידחות. מוכן אני להניח – מבלי להכריע בדבר ובהיעדר טיעון לעניין זה – כי יש בדין סמכות להורות על מתן צו כאמור בנסיבות העניין שלפני. עם זאת, הנחה זו אינה נקייה מספקות. אמנם תקנה 11 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת כי הן העותר והן המשיב רשאים לדרוש מבעל דינם פרטים נוספים. עם זאת, תקנה 12 לתקנות, העוסקת בסמכותו של בית המשפט לחייב בעל דין למסור פרטים נוספים שלא נמסרו על פי תקנה 11, קובעת כי בקשה לבית המשפט בנדון תוגש "תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת עותק מתצהיר התשובה לעותר". מלשון תקנה זו עולה לכאורה, כי בלא שהוצא צו על תנאי - והוגש תצהיר תשובה – לא ניתן לבקש צו למתן פרטים נוספים על פי התקנות. הלכה זו מושרשת היא שעה שמדובר בבקשת פרטים נוספים מן המשיב (ראו למשל בג"ץ 9733/03 המוקד להגנת הפרט נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בג"ץ 4615/05 נאסר נ' הנהלת בתי המשפט

(לא פורסם). על פניו יש טעם טוב להחילה גם שעה שמבקש הפרטים הנוספים

מן העותר הינו המשיב, וזאת שעה שטרם הוצא צו על תנאי, במובן זה שלא ניתן לבקש פרטים נוספים מן העותר בהליך מעין זה אלא אם כן הוגש תצהיר תשובה (וראו לעניין זה, ר' הר-זהב, סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק 73 (1991) והאסמכתאות שם ). עם זאת, תיתכן גם המסקנה ההפוכה ולפיה משיב בעתירה יכול לבקש פרטים נוספים, וצו למתן פרטים אלו, מרגע הגשת העתירה ואף אם לא הוצא צו על תנאי ולא הוגש תצהיר תשובה. כך, אם בשל העובדה שלעתירה מצורף ממילא תצהיר (תקנה 4 לתקנות) ואם בשל ההיגיון המעשי ולפיו פרטים נוספים מן העותר ידרשו לא פעם לשם עריכת תצהיר תשובה, אם אכן הוצא צו על תנאי. כך או כך, הצדדים שלפני לא טענו לעניין זה ונוכח מסקנתי שלהלן, לפיה ממילא אין מקום למתן צו כפי המבוקש, מוכן אני להניח כי בידי סמכות גם במקרה זה, מבלי להכריע בעניין זה לגופו.

4.אכן, בנסיבות מקרה זה אין הצדקה למתן צו לפרטים נוספים כנגד העותר. על המבקש צו מעין זה להראות כי הפרטים המבוקשים רלוונטיים ליריעת המחלוקת וכי יש בהם כדי לקדם את הדיון (ראו בג"ץ 9733/03 הנזכר). בנטל זה לא עמד המשיב. בקשתו הלקונית – שאינה אלא מכתב הדרישה שנשלח לעותרים – מבקשת פרטים בעיקר בנוגע למספר מצומצם של עניינים כספיים הקשורים במועצה הדתית בשלומי. אכן, אחת מן הטענות בעתירה קשורה בתפקוד הכספי של המועצה הדתית. אולם המשיב לא הבהיר במה יש בפרטים הנדרשים דווקא כדי לקדם הדיון בטענות אלו. זאת ועוד, עיון בעתירה בכללותה מגלה כי מרבית הטענות כנגד המשיב אינן קשורות בעניינים שבגינם נתבקשו פרטים נוספים, דבר המעמיד בספק את עצם הרלוונטיות של פרטים אלה להליך דנן. שקלול נתונים אלו מוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אין צו להוצאות בבקשה זו. המזכירות תתייק החלטתי זו בתיקי השופטים שישבו בדין.