בג"ץ 4615/05 יוסף נאסר נ. השופט גמיל נאסר

1.ביום 5.1.06 ביקש העותר בשתי העתירות שבכותרת כי יינתן צו המורה למשיב מס' 1 בבג"ץ 11221/05 לגלות שורה של מסמכים הנוגעים להעמדת משיב מס' 2 בבג"ץ 11221/05 לדין, החלטה ששונתה לאחר מכן תוך סגירת התיק והעומדת לבחינה במסגרת עתירות אלו. המשיבים התנגדו לבקשה בטענה כי טרם הוצא צו על תנאי וממילא אין מקום להורות על מתן צו לפרטים נוספים ואף לגופו של עניין, אין מקום לגלות המסמכים המבוקשים שכן מסמכים אלו משקפים תכתובות פנימיות של הרשות שאינן חייבות בגילוי, בייחוד בהליכים מסוג זה. העותר הגיב לתגובה זו וטען כי בקשתו היא לגילוי מסמכים ולא למתן פרטים נוספים וכי גילוי זה מתבקש משורה של מקורות ובהם חופש המידע, חובת הרשות כלפי הפרט והזכות לשוויון. לגופו של עניין הוסיף העותר כי אין כל מניעה להיעתר לבקשתו לעיון במסמכים או לפחות בחלקם.

2.לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין מקום ליתן צו כפי המבוקש בשלב זה של הדיון. אכן מקובלת עלי עמדת העותר לפיה אין המדובר בבקשה לפרטים נוספים כאמור בסעיף 11 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות), וזאת ולו בשל הטעם כי בקשה מעין זו לא יכולה להיות מוגשת – כעקרון – באין צו על תנאי, צו שלא הוצא בהליך זה. מכאן שהבקשה אכן נסמכת על תקנה 20 (ב) לתקנות ומבוקש בה להורות על גילוי מסמכים בדומה להליך אזרחי. בקשה זו אינה בקשה של מה בכך, והעותר עצמו ער לכך שעה שנמצאו לו אך בקושי קומץ אסמכתאות לסמכות בית המשפט להורות על גילוי מסמכים בהליך מעין זה, לא כל שכן להפעלת סמכות זו, ולא בכדי. כך, בשים לב לנוהג הטיפול בעתירות לבית משפט הגבוה לצדק. אכן, גם אם יש בידי סמכות ליתן צו כאמור בהליך מעין זה – שאלה שאשאיר בצריך עיון לעת מצוא – לא שוכנעתי כי יש לעשות שימוש בסמכות זו בעת הזו. כך הדבר, שכן הדיון בעתירות נקבע לפני הרכב בעוד חודשים מספר, וראוי הוא כי ההכרעה בטענת העותר ובבקשתו תובא לפני ההרכב והוא שיחליט אם בנסיבות העניין אפשרי הוא וראוי הוא לחייב את המשיב מס' 1 בגילוי מסמכים נוספים, אם לאו.

3.התוצאה היא כי הבקשה לגילוי מסמכים תידון לפני ההרכב עת ידונו העתירות עצמן. החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.