בג"ץ 4636/10 יעקב רבין ו-250 אח' נ. מדינת ישראל - משרד האוצר

בבית המשפט העליון

בג"ץ

4636/10

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט ע' פוגלמן

העותרים:

1.יעקב רבין ו-250 אח'

2.עמותה למען גמלאי חברת חשמל והשארים

נ

ג

ד

המשיבים:

1.מדינת ישראל - משרד האוצר

2.הממונה על השכר מר אילן לוי

3.חברת החשמל לישראל בע"מ

4.ההסתדרות הכללית החדשה

5.המזכירות הארצית של ארגון עובדי חברת החשמל

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים :

עו"ד רון דרור ואופיר מנצ'ל

בשם המשיבים:

עו"ד מיכל לייסר

פסק דין

1.

עניינה של העתירה הינו שינוי שיזמה מדינת ישראל בנוגע לזכויות המוקנות לגמלאי חברת החשמל לקבלת פנסיה תקציבית. המדובר בהסכם קיבוצי שטרם נחתם בין חברת החשמל לבין ארגון העובדים הרלוונטי.

לטענת העותרים השינוי המתוכנן בוצע ללא שיתוף הגמלאים או נציגיהם , חרף הפגיעה הצפויה כאמור בזכויותיהם , המוקנות להם מזה עשרות שנים. לשיטת העותרים , שינוי כזה יכול ויבוצע אך בדרך של חקיקה ולא בדרך של הסכם.

המדינה בתגובתה העלתה טענה מקדמית לפיה דין העתירה להדחות על הסף. נטען כי לעותרים עומד סעד חלופי בדמות פנייה לבית הדין האזורי לעבודה. זאת בשל העובדה שהעותרים מעוניינים להעביר תחת שבט ביקורתו של בית המשפט סוגיות הנוגעות : לתשלומי פנסיה תקציבית על פי הסכם קיבוצי; לתוכנו של הסכם קיבוצי ופירושו; להליכי משא ומתן לקראת חתימה על הסכם קיבוצי ונושאים נוספים המהווים לחם חוקו של בית הדין לעבודה. עוד נטען כי דין העתירה להדחות מהטעם שכבר תלוי ועומד הליך משפטי בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ,

אשר החל בתאריך 18.3.10 בין המשיבים לבין העותרת 2 וחלק מהעותרים המסומנים כעותר 1. נטען כי בשל עקרון הכיבוד ההדדי הקיים בין הערכאות אין לדון בתיק בשעה שערכאה אחרת נדרשת לאותו עניין. הודגש כי חלק מהצווים הזמניים שנתבקשו בבית הדין חופפים לצווים המבוקשים בעתירה הנוכחית. עוד נטען כי הגם ורק חלק קטן מהעותרים הגישו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה , אין זה מונע מהאחרים להצטרף לאותו הליך. צוין ,

כי הממונה על השכר צורף כצד להליך בבית הדין לעבודה ,

לבקשתו , כמי שמוסמך על פי חוק לאשר את הסכמי השכר במערכת היחסים הקיבוצית. בית הדין לעבודה רשאי ואף נהג בעבר לבחון את פעולות הממונה על השכר בביקורת שיפוטית.

העותרים בתגובתם לבקשת המדינה טענו כי עניינה של העתירה הוא מהלך אליו נדרשים רשויות המדינה ובראשם הממונה על השכר לשינוי תנאי הפנסיה של גמלאי חברת החשמל. אין מדובר בעניין שבין העובדים לבין המעביד – חברת החשמל , אלא בטיוטת הסכם שיזמה המדינה ,

אשר ממתינה לאישורה של ממשלת ישראל. טענותיהם מתמקדות בהתנהלות המדינה בנדון ובכך שלא שיתפה את העובדים או נציגיהם בגיבוש ההסכם בדבר שינוי זכויותיהם. לשיטתם , הסמכות להעביר ביקורת שיפוטית על פעולות הממונה על השכר קנויה לבית משפט זה. הודגש , כי העתירה כוללת סעדים רבים נגד המדינה וזה עיקרה.

2.

העותרים מדגישים את הטענות נגד הממונה על השכר , הראויות ,

לשיטתם , להתברר בבית המשפט הגבוה לצדק. מנגד המדינה מדגישה את הטענות הנוגעות להסכם הקיבוצי ונושאים המצויים לשיטתה בסמכות בית הדין לעבודה. ברם , אין חולק כי קיימים נושאים משותפים לעתירה שלפנינו ולתביעה שתלויה ועומדת בבית הדין האזורי לעבודה. חלק מהסעדים כאן נתבקשו בבית הדין לעבודה ,

לרבות הסעד העיקרי למניעת חתימתו של הסכם קיבוצי. הממונה על השכר צורף כצד להליך בבית הדין לעבודה , כך שהטענות כלפיו ילובנו גם בבית הדין לעבודה. יתרה מזו ,

ייתכן והכרעה בתביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה תייתר את העתירה שבפנינו בכללותה או באופן חלקי. בנוסף , קיימת חשיבות לבירור התשתית העובדתית בבית הדין האזורי לעבודה ,

בטרם תוגש עתירה לבית משפט זה (ראה בג"ץ 10122/09 רמה (פרנצ'סקה) ברש – כץ נגד משרד הפנים (28.10.10)). עקרון כיבוד הערכאות (ראה בג"ץ 7529/04 מספנות ישראל בע"מ נגד רשות הנמלים (7.1.05)) תומך אף הוא במסקנה כי ראוי שהעותרים ימצו תחילה את ההליכים שתלויים ועומדים בבית הדין לעבודה.

3.

מן המקובץ עולה כי דין העתירה להדחות על הסף. אין צו להוצאות.