בג"ץ 4931/18 פלוני נ. פלוני

השופט נ' סולברג :

1.

העותר היה עובד של המשיבה במשך שנים רבות. בעקבות אירועים שארעו, התקיימו הליכים משמעתיים בעניינו; לבסוף, נחתם עמו הסכם פרישה והוא פרש מעבודתו.

2.

העותר הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה, שבה טען טענות הנוגעות להליכים המשמעתיים שנוהלו נגדו, וכן עתר לביטול הסכם הפרישה שנחתם עמו ולהשבתו לעבודה. התביעה נדונה בהרחבה ונדחתה (סע"ש 18151-03-13; להלן: ההליך הראשון ). העותר הגיש ערעור על פסק הדין, ואף הוא נדחה, תוך שצוין כי עיקר הערעור נסוב סביב קביעות עובדתיות המנומקות בהרחבה בפסק הדין (ע"ע 28342-02-17). בד בבד, הגיש העותר תביעות נוספות לבית הדין לעבודה, בקשר ליחסי העבודה שלו עם המשיבה ועובדיה. תביעות אלו נדחו על הסף, על יסוד הקביעה כי ההליך הראשון יצר מעשה בית דין בקשר לטענותיו הנוספות של העותר, אשר מבוססות על אותן עילות שנדונו כבר (סע"ש 16353-04-16 (ערעור נדחה בע"ע 56097-06-17); סע"ש 44288-08-17).

3.

לאחר מסכת זו, הגיש העותר את העתירה דנן, שעניינה להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהליך הראשון, וממילא על ביטול יתר פסקי הדין שהתבססו על קביעתו. לטענת העותר, פסק דין זה התבסס "על סילופי ראיות וסילופי עדויות ותצהירים" , ומכאן ההצדקה לבטלו.

4.

דא עקא, כלל גדול הוא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה. "בית משפט זה חזר ושנה פעמים אין ספור כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו בהחלטות בית הדין מוגבלת למקרים חריגים ובהתקיים שני תנאים מצטברים: נתגלתה בהחלטת בית הדין טעות משפטית מהותית, ובנסיבות הענין הצדק מחייב התערבות בית המשפט הגבוה לצדק" (בג"ץ 9336/17 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 8 (30.1.2018)). העתירה שלפנינו אינה נמנית על מצבים אלו. פסק הדין של בית הדין האזורי נטוע בשאלות עובדתיות באשר לאופי יחסי העבודה שבין הצדדים, וערכאת הערעור החליטה שאין להתערב בקביעות עובדתיות אלו. טענותיו של העותר הן ערעוריות באופיין, נסובות סביב אותם היבטים עובדתיים, וממילא אינן מגלות עילה להתערבותו של בית משפט זה.

5.

העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא נתבקשה תגובה, ומטעם זה בלבד, אין צו להוצאות.