בג"ץ 5261/04 עו"ד יוסי פוקס נ. כבוד ראש ממשלת ישראל מר אריאל שרון

1.חמש העתירות המונחות בפניי עוסקות כולן בהחלטת ראש הממשלה להעביר מכהונתם את השרים אביגדור ליברמן ובני אלון. סמכות זו עוגנה בסעיף 22 לחוק יסוד: הממשלה, וההוראה החשובה לענייננו היא זו:

"(ב) ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להעביר שר מכהונתו; כהונתו של שר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההעברה מכהונה נמסר לידיו, זולת אם חזר בו ראש הממשלה קודם לכן."

התנאים להעברת שר מכהונתו הם איפא שניים: הודעה לממשלה ולאחריה מסירתם של כתבי ההעברה לשרים.

המשיבים, הסבורים כי ראש הממשלה פעל כדין, הציגו בפניי תרשומת שערך מזכיר הממשלה, ועיקריה הם אלה:

א.ביום השישי, החל מהשעה 08:15, החל המזכיר בסבב טלפוני בו הודיע לשרים על העברת שני השרים מכהונתם, ותהליך זה הסתיים בשעה 10:30.

ב.בשעה 10:35 מסר שליח מטעם ראש הממשלה את כתב ההעברה לידי השר ליברמן, אולם הניסיונות לאתר את השר אלון כדי לבצע את המסירה גם לידיו, לא נשאו פרי. על הכל מוסכם כי אין זה מקרי שלא ניתן היה לאתר את השר אלון, הואיל וככל הנראה נהג כך כדי למנוע את מסירת המכתב לידיו.

ג.במצב זה נערכה התייעצות בין מזכיר הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה, והאחרון הנחה את המזכיר לבצע את תהליך ההמצאה על ידי שיגור פקס, וכן על ידי המצאה באמצעות שליח לביתו של השר וגם במשרדו. עוד הנחה היועץ המשפטי לממשלה את מזכיר הממשלה לשוחח עם השר, אולם שיחה זו לא התקיימה הואיל וגם לשכת ראש הממשלה התקשתה לאתר את השר אלון. אף הניסיון למסור את המכתב באמצעות שליח לביתו של השר נכשל, הואיל ושליח שיצא בהול לשם במטרה להניח את המכתב בתיבת הדואר, פגש את הזקיף המוצב ליד הבית, וזה הודיע כי השר הנחה אותו שלא לקבל את המכתב. מאידך, המכתב ששוגר למשרדו של השר, הגיע ליעדו.

2.המשיבים סבורים כי ההליכים אותם חייב היה ראש הממשלה לקיים על פי סעיף 22(ב) קוימו כדין, ובשלב זה של ההליכים, בו אני נדרש לעניין הוצאתו של צו הביניים בלבד, סבורני כי נכון לאמץ השקפה זו. חוק היסוד העניק לראש הממשלה סמכות להפסיק את כהונתו של שר, ומלשונו עולה כי נשללה מראש כל אפשרות כי שר יכפה את כהונתו על מי שבממשלתו הוא מכהן. במצב זה היה צורך לאתר "תחליף המצאה" של כתב ההעברה מהכהונה, וסבורני כי הדרך אותה התווה היועץ המשפטי לממשלה, מתוך ראיית תכליתו של החוק, היא נכונה, אף שחוק היסוד אינו עוסק בה במפורש.

3.אפשר להרהר ואף לחלוק על הדרך בה נהג ראש הממשלה שעה ששיגר את מכתבו לשני השרים ביום שישי, כאשר היה נהיר לכל כי לפחות אחד מהם יתקשה לפעול להעברת הגזירה שנכפתה עליו עקב קדושת השבת. אולם, חוששני כי גם עניין זה אינו יכול לעמוד לעותרים, הואיל והסמכות לביטולם של כתבי ההעברה מהכהונה אינה תלויה במעשה כזה או אחר של שני השרים, אף אם מטרתו ליישר את ההדורים עם ראש הממשלה, והסמכות מסורה כולה לראש הממשלה בלבד, שככל הנראה מהחלטתו המקורית להעברת השרים מכהונתם, לא שינה.

4.פיטורי שרים היו גם בעבר, אולם נדמה כי המקרה הנוכחי הוא הקיצוני שבהם, הואיל והוא מעורר סוגיות אשר טרם לובנו עד כה. אחת מהן היא השאלה אם חוק יסוד: הממשלה התכוון לאפשר לראש הממשלה לפטר שרים, שבמקרה הנוכחי הם אף מהווים סיעה שלמה בממשלתו, כאשר לכאורה אין בידו להצביע על עילה לכך. הם לא חטאו בהפרתו של הסכם קואליציוני, ואיש מהם לא נחשד בביצוע עבירה המונעת ממנו מלהמשיך את כהונתו בממשלה. למעשה כל "חטאם" של שני השרים מצטמצם לכך שהם חלקו על דעתו של ראש הממשלה בסוגיה בעלת חשיבות לאומית, והם צפויים להצביע נגדה, כפי שככל הנראה יעשו שרים נוספים. לאור זאת תהיתי אם יכול המשטר הדמוקרטי להשלים עם אפשרות שראש הממשלה יפטר שרים רק כדי ליצור רוב מלאכותי להעברתן של החלטות, שלעיתים עלולות להיות הרות גורל, רק משום שלא נמצא לו רוב בממשלה בראשה הוא עומד. ניתן להוסיף ולתהות אם דרך פעולה זו עומדת במבחן הסבירות, ואם לא נכון היה לנהוג בדרך הקבועה בסעיף 22 לחוק היסוד כדי להביא לפיזור הממשלה, ולהקמתה של אחרת שתהיה לרוחו של ראש הממשלה והתואמת את השקפת עולמו.

5.כדי להסיר כל ספק אני טורח להבהיר, כי אין בדברי אלה משום נקיטת עמדה בסוגיות אותן מניתי, וכוונת הדברים היתה רק להדגיש את מה שאפשר ויעמוד על סדר יומו של בית משפט זה שעה שייגש לדון ולהכריע בעתירות לגופן. כאמור, ובכפוף להבהרה שכל הליך שיינקט על ידי הממשלה או ראש הממשלה, וכל החלטה שתתקבל, יהיו כפופים לתוצאות הדיון בעתירות, סבורני כי בשלב זה של ההליכים לא הוכחה עילה למתן צו ביניים, באשר על פני הדברים נראה כי קוימו כל דרישותיו של סעיף 22(ב) לחוק יסוד: הממשלה.

6.המשך הדיון בעתירות ייקבע בפני הרכב למועד קרוב ככל שיומנו של בית המשפט יאפשר זאת, והמשיבים ימציאו את תגובתם לבית המשפט 7 ימים עובד לדיון.