בג"ץ 5291/05 עבד אל כרים אזברגה נ. שר הפנים

השופטת ע' ארבל :

1.עתירה זו מופנית נגד החלטת המשיב שלא לאשר את בקשת העותרים לאיחוד משפחות. הבקשה נדחתה מהטעם שהמשיב מצא כי העותר 1 מנהל חיים משותפים עם חמש נשים במקביל. העותר מכחיש טענה זו. לטענתו דחיית הבקשה לאיחוד משפחות הינה שרירותית ובלתי סבירה היות שהיה על המשיב "לשקול את מצב הדברים מהבחינה המעשית ולהעדיף אותם על פני רישומים פורמליים במידה וקיימים כאלה (לגרסתו) המלמדים אחרת", כך לשון העותרים.

2.המשיב בתגובתו סוקר את קשריו של העותר עם חמש נשים שונות, העותרת 2 ביניהן, מהן נולדו לו 39 ילדים. המשיב מציין כי לאחר שנדחתה בקשת העותרים לאיחוד משפחות נדחה גם ערר שהגישו על ההחלטה, מהטעם כי מדובר בנישואי ביגמיה, ובהתאם למדיניות המשיב אין מאושרות בקשות לאיחוד משפחות במקרים בהם מדובר בריבוי נישואין. מטעם זה סבור המשיב כי דין העתירה להידחות.

3.אנו מקבלות את עמדת המשיב.

כעולה מהנתונים שהוצגו על ידי המשיב בתגובתו, המגובים באסמכתאות, לעותר 1 ילדים מ-5 נשים שונות. שלוש מהנשים רשומות באותה כתובת מגורים, הזהה לכתובת מגוריו של העותר 1. כעולה מנתונים אלה, נולדו לעותר ילדים מחלק מנשים אלה גם לאחר נישואיו עם העותרת 2. כל אלה מוליכים למסקנה כי העותר 1 מקיים מערכות משפחתיות עם מספר נשים. יודגש לעניין זה, כי הילדים שנולדו לעותר 1 מיחסים עם נשים אלה נולדו במקביל, על פני תקופות ממושכות וקשה לקבל איפוא טענות בדבר היעדר כל מסגרת משותפת עם נשים אלה, שלגבי חלקן, במהלך למעלה מ-10 שנות יחסים עימן, הביא העותר לאור העולם כמה וכמה ילדים מכל אישה.

מדיניות המשיב שלא לאשר בקשות לאיחוד משפחות במקרים של ריבוי נישואין אושרה לא אחת בבית משפט זה. אמת, העותר 1 אינו רשום כנשוי למי מבין הנשים האחרות מהן נולדו לו ילדים (כעולה מהחומר שבפנינו, העותר 1 היה נשוי לאחת מהנשים והתגרש ממנה בשנת 2000 אולם מקום מגוריה, על פי נתוני המשיב, נותר בכתובתו של העותר 1). יחד עם זאת, כעולה מתגובת המשיב, בבירור שנערך עם הקאדי של בית הדין השרעי נמסר, כי לא קיים אצל בני הדת המוסלמית מושג של "ידועים בציבור", אך קיים מצב בו נערך חוזה נישואין בין בני זוג אולם אלה לא פונים לבית הדין השרעי לצורך רישום נישואיהם. מכאן, לכל הפחות, נוכח מערכות היחסים הממושכות של המשיב עם הנשים השונות, כי הוא נמצא במצב "תואם ריבוי נישואין". מכל מקום, גם בהיעדר רישום על הנישואין, הרי שמשנתגלה קיומן של מערכות משפחתיות מקבילות, הגיונה של מדיניות המשיב שלא לאשר בקשות לאיחוד משפחות במצב של ריבוי נישואין הולם גם למצב זה שבפנינו.

לא מצאנו איפוא להתערב בהחלטת המשיב.

העתירה נדחית.