בג"ץ 5423/20 משרד הווקף המוסלמי, יריחו נ. שר הבטחון

1.

העתירה שבכותרת מכוונת נגד צו תפיסה צבאית שהוצא בשנת 1977, אשר מכוחו נתפסו מקרקעין שהעותר טוען לזכויות בהם (להלן, בהתאמה: צו התפיסה ו המקרקעין ). לטענת העותר, המשיבים 6-1 אפשרו פלישה למקרקעין של צדדים שלישיים, והוא משיג על חוקיות צו התפיסה ומבקש סעדים רבים ובהם כי המשיבים יגלו לו את זהות הפולשים ויבצעו נגדם פעולות אכיפה.

2.

ביום 26.4.2021 הגישו המשיבים 6-1 תגובה מקדמית לעתירה בה טענו, בין היתר, כי ביום 2.10.1989, דהיינו לפני למעלה משלושים שנה, הוקצו המקרקעין או חלקם על-ידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון להסתדרות הציונית העולמית, לצורך "הקמת יישוב ופיתוחו" ובפרט כדי לשמש כשטחי עיבוד ליישוב ייט"ב, המשיב 7.

3.

ביום 2.5.2021 הגיש המבקש להצטרף (להלן: המבקש ) בקשה לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע למחרת, וטען כי הוא מתגורר ביישוב עינות קדם, שאת הריסתו ופינויו "ככל הנראה" מבקש העותר. בעקבות זאת הורינו על דחיית דיון, על מנת לאפשר הגשת בקשת הצטרפות, ובהחלטתנו מאותו היום הדגשנו כי "מן הראוי לצרף את היישוב עצמו וצירוף אחד מתושביו בלבד, אין בו כדי למצות את הצורך בצירוף שעליו עמד המבקש".

4.

בהמשך לכך, המבקש והעותר הגישו מספר הודעות ובקשות בנוגע לסוגיית זהות המשיבים הראויים לעתירה. המבקש טען כי העותר נמנע מלהמציא את העתירה למשיבים רלוונטיים כדבעי; העותר, מצדו, טען כי צירף לעתירה את המשיב 7, "אשר השתלט על השטח נשוא העתירה והביא את המבקש ובני משפחתו למקום", וכי יצא ידי חובתו בכך. נוכח בקשת המבקש להצטרף, טען העותר כי יש לצרף את המבקש כמשיב לעתירה "ולא להתיר צירופים של אנשים אחרים".

בעקבות ההתפתחויות הללו, צוין בהחלטה מיום 4.7.2021 "נראה כי יש ממש בטענות המבקש שלפיהן העותר לא הצביע על פעולות ממשיות שבהן נקט על מנת לעמוד בחובתו להמציא את העתירה לידי המחזיקים במקרקעין שבמוקד העתירה". עם זאת, נוכח בקשה שהגיש המשיב 7 להגיב לעתירה באיחור, נקבע כי המשיב 7 יגיב לעתירה ולאחר מכן יוחלט על הפעולות שעל העותר לבצע לצורך המצאת העתירה לגורמים הרלוונטיים.

5.

ביום 22.7.2021 הגיש המשיב 7 תגובה לבקשת ההצטרפות ולעתירה לגופה. המשיב 7 טוען, בין היתר, כי לא ברור עד תום מהמפות שצורפו לעתירה לאילו מקרקעין מתייחס העותר, שכן לעתירה לא צורפה מפת מדידה רשמית. המשיב 7 מוסיף כי נחתם הסכם הרשאה בין ההסתדרות הציונית העולמית, בינו ובין המבקש ובהסכם זה הוקצה חלק מהמקרקעין למבקש. עוד לטענת המשיב 7, מעיון במפות עולה כי מקרקעין שהעותר סיווג ככאלו המצויים תחת "השתלטויות חקלאיות של מתנחלים" הם, למיטב ידיעתו, שטחים המעובדים על-ידי קיבוץ נערן, אשר לא צורף כמשיב לעתירה.

6.

לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות הצדדים, אנו סבורים כי דין העתירה במתכונתה הנוכחית להימחק על הסף מחמת אי-צירוף משיבים דרושים, תוך שמירת זכויות וטענות הצדדים.

העותר מבקש סעדים רבים בנוגע למקרקעין, ובהם פינוי "המתנחלים היהודים" מהם; נקיטה "בכל הפעולות הדרושות כדי להפסיק את פעולות הפלישה [...] על-ידי המתנחלים היהודים למקרקעין"; הריסת מבנים במקרקעין; ועוד. עם זאת, מתגובות הצדדים עולה ספק מהותי בנוגע לטענת העותר כי היישוב ייט"ב (המשיב 7) הוא בעל הדין הדרוש או למצער בעל הדין הדרוש היחיד בהקשר זה. כך, המבקש התייצב להליך וטען כי הוא ויתר התושבים ביישוב המכונה "עינות קדם" עשויים להיפגע מהסעדים המבוקשים בעתירה, אך הם לא צורפו כמשיבים; מתגובת המשיב 7 עולה כי קיבוץ נערן עשוי אף הוא להיפגע מהסעדים המבוקשים בעתירה – אך זכרו של הקיבוץ לא בא בגדר העתירה, והעותר אף לא פעל לצרפו גם לאחר שניתנה לו שהות לפעול להמצאת העתירה למחזיקים במקרקעין.

7.

במהלך ניהול ההליך צורפו הסכמי הרשאה שמכוחם, ככל הנראה, מחזיקים גורמים שונים במקרקעין. בנסיבות אלה סברנו כי על העותר לצרף גורמים אלה כמשיבים ובהחלטות קודמות אף צוין בהקשר זה כי העותר לא יצא ידי חובתו בהמצאת העתירה לידי בעלי הדין הדרושים ובצירופם כמשיבים לעתירה. למרות זאת, העותר לא עשה כן ולא הציג נימוק מספק לכך. לפיכך, נכון לעת הזו, ומשהעותר מבקש סעדים רבים הנוגעים למקרקעין שבהם מחזיקים גורמים שונים שלא צורפו לעתירה – לא ניתן לברר את העתירה ולדון באופן ממצה בסעדים המבוקשים.

8.

מן הטעמים שפורטו, אנו מורים כי בשלב זה דין העתירה להימחק על הסף וטענות כל הצדדים שמורות להם. עוד אנו מורים כי בשים לב להתנהלות הדיונית של המשיב 7 ושל המבקש, אשר לא הגישו את תגובותיהם במועד ובכך תרמו להתמשכות ההליך – אין צו להוצאות.