פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5693/08 סבטלנה קוץ נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · בקשה לקבלת אזרחות ישראלית על בסיס איחוד משפחותעתירה לבג"ץ לחיוב המשיב ליתן טעם מדוע לא יוענק אזרחות לעותרת

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים, בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים, עתרו לבג"ץ בדרישה לחייב את המשיב ליתן טעם מדוע לא יוענק לעותרת אזרחות ישראלית. בית המשפט קבע כי הסמכות לדון בבקשות התאזרחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות הועברה לבתי המשפט לעניינים מנהליים, ולכן יש להעדיף את הסעד החלופי. העתירה נדחתה על הסף.

העובדות

העותרת היא אזרחית מולדובה שנישאה בנישואים אזרחיים לעותר 2, אזרח ישראלי ותושב ישראל, בחודש אוגוסט 2003. העותרים פעלו לקבלת אזרחות ישראלית עבור העותרת בהליך האזרחות המדורג, ולטענתם נתקלו בבירוקרטיה. המשיב ביקש לדחות את העתירה על הסף מחמת קיום סעד חלופי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות עתירה לקבלת אזרחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים?
  2. 2.האם הסמכות לדון בבקשות התאזרחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות הועברה לבתי המשפט לעניינים מנהליים?

הלכות

  1. 1

    הסמכות לדון בבקשות התאזרחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות הועברה לבתי המשפט לעניינים מנהליים, ולכן יש לדחות עתירה שהוגשה לבג"ץ על הסף.

    ״מכוח צו בתי המשפט לעניינים מנהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ח-2007, הועברה הסמכות לדון בבקשות התאזרחות מכח סעיף 7 של חוק האזרחות לבתי המשפט לעניינים מנהליים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אזרחות
  • סעד חלופי
  • בתי המשפט לעניינים מנהליים
  • סעיף 7 לחוק האזרחות
  • סעיף 5(א) לחוק האזרחות
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

5693/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותרים:

1. סבטלנה קוץ

2. גנאדי קוץ

נ ג ד

המשיב:

שר הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרים:

עו"ד ריש צבי

בשם המשיב:

עו"ד רביד איתי

פסק-דין

1.

בעתירה זו מתבקש המשיב ליתן טעם מדוע לא יעניק לעותרת 1, אזרחות ישראלית. מן העתירה עולה כי עותר 2, אזרח ותושב ישראל, והעותרת, אזרחית מולדובה, נישאו בנישואים אזרחיים בחודש אוגוסט 2003. מיום נישואיהם פועלים העותרים לקבלתה של אזרחות ישראלית עבור העותרת על-פי תהליך האזרחות המדורג. לטענתם, הם נתקלו בחומות של בירוקרטיה אותן העמידו פקידי המשיב בפניהם, ושמקורן בשרירות וחוסר תום לב.

המשיב בתגובתו עותר לדחות את העתירה על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי – פניה לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד החלטת הרשות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952.

2.

השקפת המשיב מקובלת עלינו. מכוח צו בתי המשפט לעניינים מנהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ח-2007, הועברה הסמכות לדון בבקשות התאזרחות מכח סעיף 7 של חוק האזרחות לבתי המשפט לעניינים מנהליים. אכן, העותרים טוענים כי את עתירתם ביססו על הוראתו של סעיף 5(א) לחוק האזרחות, אולם עיון בעובדות הנטענות בעתירה מלמדות כי בעותרת לא מתקיימים אחדים מהתנאים הקבועים בסעיף 5(א) האמור.

משכך, דינה של העתירה להידחות, וכך אנו מורים.

ניתן היום, י"ט באב התשס"ח (20.08.08).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • בג"ץ 8889/10נאדר אהווידי נ. משרד הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 9094/10יחיאל נקש נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסיןפסק-דין
  • בג"ץ 9840/08אריק אנור נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסיןפסק-דין
  • בג"ץ 10506/09פלוני נ. מנהל האוכלוסין משרדהחלטה

הלכות

  1. 1הסמכות לדון בבקשות התאזרחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות הועברה לבתי המשפט לעניינים מנהליים, ולכן יש לדחות עתירה שהוגשה לבג"ץ על הסף.