פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5782/99 ישראל בן עמי נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירת בעל שנאסר למשך חמש שנים בשל סירובו לקיים פסק דין לגירושין. נקבע כי הכלל בדבר מעשה בית דין אינו חל בבתי הדין הרבניים, וכי גם אם נפל פגם דיוני בצו המאסר, שיקול הדעת להימנע ממתן סעד מצדיק דחיית העתירה, שכן העותר יכול להשתחרר בנתינת הגט.

העובדות

העותר סירב לקיים פסק דין של בית דין רבני שחייב אותו במתן גט לאשתו, ובית הדין הרבני הגדול הורה על מאסרו למשך חמש שנים. העותר טען כי צו המאסר אינו תקף מאחר שהאישה הגישה את בקשתה לראשונה בשלב הערעור. בג"ץ דחה את העתירה, שכן מפתח הכלא נמצא בידי העותר ומתן הגט ישחררו ממאסרו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם צו מאסר שהוצא על פי בקשת האישה לראשונה בהליך הערעור בבית הדין הרבני הגדול תקף, כאשר לא קדם לו הליך בבית הדין האזורי?
  2. 2.האם יש להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בשל הטענה לפגם דיוני?

הלכות

  1. 1

    הכלל בדבר מעשה בית דין אינו חל בבתי הדין הרבניים, והעותר רשאי לפנות בעניינו מחדש לבית הדין הרבני.

    ״הכלל בדבר מעשה בית-דין אינו חל בבתי-דין רבניים והעותר חופשי לפנות בעניינו לבית-הדין הרבני.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    גם כאשר הפעולה הנתקפת לוקה בפגם, שיקול הדעת של בג"ץ להימנע ממתן סעד עשוי להצדיק דחיית העתירה, במיוחד כאשר מפתח הכלא בידי העותר לשחרר את עצמו בנתינת הגט.

    ״בנסיבות אלה, אף שיקול הדעת הנתון לבית-המשפט הגבוה לצדק להימנע ממתן סעד, גם כאשר הפעולה הנתקפת לוקה בפגם, מצדיק דחיית העתירה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו מאסר
  • בית הדין הרבני הגדול
  • חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)
  • מעשה בית דין
  • עתירה
  • שיקול הדעת
  • מתן גט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

5782/99

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופטת ד' ביניש

העותר

:

ישראל בן עמי

נגד

המשיבים

:

1. בית-הדין הרבני הגדול בירושלים

2.

עליזה בן עמי

עתירה

למתן צו על-תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה: כ"ט

בכסלו תש"ס (8.12.99)

בשם

העותר

:

עו"ד ניר ברקן

בשם

המשיב 1: אין הופעה

בשם

המשיב

ה 2:

עו"ד רון וינשטוק

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העותר, המסרב לקיים פסק-דין של בית-דין רבני שחייב אותו במתן גט לאישתו, נאסר למשך חמש שנים על-ידי בית-הדין הרבני הגדול. וכך נכתב, בין השאר, בפסק-דינו:

בפנינו מקרה קשה ביותר של סירוב הבעל לגרש את אשתו. התקיימו עשרות רבות של דיונים בכל הערכאות הקיימות בבאר שבע, באשקלון ובביה"ד הגדול, ובבתי משפט האזרחיים מהשלום ועד לבג"צ במשך כעשר שנים...

זאת ועוד, היות הבעל נוהג בבית דיננו זילות מוחלטת ומצפצף כפשוטו על כל פסקי הדין וגם היום הופיע בפנינו בליווי שוטר, והבעל הודיע כי הוא לא ידבר שום דבר...

על כן אין מנוס, אלא לקבל ערעור האשה, ולהפעיל את סעיף 3 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה1995-, וזאת לאחר שהסברנו לו את משמעות הדברים בכמה דיונים קודמים ובדיון זה, וניסינו בכל דרך אפשרית להביאו לציית.

העתירה שבפנינו מופנית כנגד צו המאסר. עיקר טענת העותר היא כי הצו אינו תקף, כיוון שהוצא על-פי בקשת אשתו שנשמעה לראשונה בהליך הערעור מבלי שקדם לו הליך בבית-הדין הרבני האיזורי.

לא מצאנו בטענה זו עילה להתערב בפסק-דינו של בית-הדין הרבני הגדול. כידוע, הכלל בדבר מעשה בית-דין אינו חל בבתי-דין רבניים והעותר חופשי לפנות בעניינו לבית-הדין הרבני.

לגוף העניין, מפתח הכלא נמצא בידי העותר, וברי כי עם מתן הגט הוא ישוחרר ממאסרו. בנסיבות אלה, אף שיקול הדעת הנתון לבית-המשפט הגבוה לצדק להימנע ממתן סעד, גם כאשר הפעולה הנתקפת לוקה בפגם, מצדיק דחיית העתירה.

העתירה נדחית איפוא.

ניתן היום, כ"ט בכסלו תש"ס

(8.12.99).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99057820.

L05

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • בג"ץ 4916/08שי כהן נ. בית הדין הרבני הגדולפסק-דין
  • דנג"ץ 1676/00ישראל בן עמי נ. מדינת ישראלהחלטה
  • דנג"ץ 1676/00ישראל בן עמי נ. מדינת ישראלהחלטה
  • דנג"ץ 1676/00ישראל בן עמי נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1הכלל בדבר מעשה בית דין אינו חל בבתי הדין הרבניים, והעותר רשאי לפנות בעניינו מחדש לבית הדין הרבני.
  2. 2גם כאשר הפעולה הנתקפת לוקה בפגם, שיקול הדעת של בג"ץ להימנע ממתן סעד עשוי להצדיק דחיית העתירה, במיוחד כאשר מפתח הכלא בידי העותר לשחרר את עצמו בנתינת הגט.