דנג"ץ 1676/00 ישראל בן עמי נ. מדינת ישראל

בפני עתירה לקיום דיון נוסף.

1.

העתירה מופנית נגד פסק דינו של בית המשפט העליון (כב' השופטים ד' דורנר, י' טירקל וד' ביניש) בבג"ץ 5782/99. בפסק דין זה דחה בית המשפט העליון את עתירת העותר. להלן יובא פסק הדין במלואו:

"העותר, המסרב לקיים פסק-דין של בית-דין רבני שחייב אותו במתן גט לאישתו, נאסר למשך חמש שנים על-ידי בית-הדין הרבני הגדול. וכך נכתב, בין השאר, בפסק-דינו:

בפנינו מקרה קשה ביותר של סירוב הבעל לגרש את אשתו. התקיימו עשרות רבות של דיונים בכל הערכאות הקיימות בבאר שבע, באשקלון ובביה"ד הגדול, ובבתי משפט האזרחיים מהשלום ועד לבג"צ במשך כעשר שנים...

זאת ועוד, היות הבעל נוהג בבית דיננו זילות מוחלטת ומצפצף כפשוטו על כל פסקי הדין וגם היום הופיע בפנינו בליווי שוטר, והבעל הודיע כי הוא לא ידבר שום דבר...

על כן אין מנוס, אלא לקבל ערעור האשה, ולהפעיל את סעיף 3 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה1995-, וזאת לאחר שהסברנו לו את משמעות הדברים בכמה דיונים קודמים ובדיון זה, וניסינו בכל דרך אפשרית להביאו לציית.

העתירה שבפנינו מופנית כנגד צו המאסר. עיקר טענת העותר היא כי הצו אינו תקף, כיוון שהוצא על-פי בקשת אשתו שנשמעה לראשונה בהליך הערעור מבלי שקדם לו הליך בבית-הדין הרבני האיזורי.

לא מצאנו בטענה זו עילה להתערב בפסק-דינו של בית-הדין הרבני הגדול. כידוע, הכלל בדבר מעשה בית-דין אינו חל בבתי-דין רבניים והעותר חופשי לפנות בעניינו לבית-הדין הרבני.

לגוף העניין, מפתח הכלא נמצא בידי העותר, וברי כי עם מתן הגט הוא ישוחרר ממאסרו. בנסיבות אלה, אף שיקול הדעת הנתון לבית-המשפט הגבוה לצדק להימנע ממתן סעד, גם כאשר הפעולה הנתקפת לוקה בפגם, מצדיק דחיית העתירה.

העתירה נדחית איפוא."

2.

העותר הגיש עתירה ל"דיון נוסף בהרכב של 5 שופטים ויותר". בעתירתו

לדיון נוסף הוא שב ומעורר, למעשה, את כל הטענות שהעלה בעתירתו המקורית. כל טענותיו מופנות כנגד בית הדין הרבני הגדול (המשיב מס' 2 לעתירה). אין הוא טוען דבר לעניין פסק דינו של בית המשפט העליון (למעט הטענה המשתמעת - לפיה פסק הדין הוא שגוי). ממילא אין הוא מצביע על כל עילה מן העילות הקבועות בגדרו של סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-.

3.

כבר נפסק לא פעם כי "דיון נוסף אינו ערעור נוסף" (וראו, לדוגמא: דנ"א 1068/00 משה לישיצקי נ' היועץ המשפטי לממשלה - לא פורסם;

דנ"א 4993/99 גלינה רושקנסקי נ' יאנק רושקנסקי - לא פורסם; ד"נ 917/97

חוזה נ' בית המשפט העליון - לא פורסם; ד"נ 6/82 ינאי נ' ראש הוצאה לפועל , פ"ד לו(3) 99, 101; ד"נ 3379/91 עו"ד רם כספי נ' מדינת ישראל - לא פורסם). אי לכך, לא עבר העותר את הרף שמציבות בפניו הוראות סעיף 30: הוא לא הצביע על "חשיבות קשיות או חידוש" שיש בעתירתו ואשר יש בהן, בנסיבות מסויימות, להצדיק את קיומו של דיון נוסף. הוא לא טען כי פסיקתו של בית המשפט העליון סותרת פסיקה קודמת. כל בקשתו היא לשמיעה נוספת של טענותיו - ולא לכך נועד הדיון הנוסף.

העתירה נדחית איפוא.