בג"ץ 5805-23 בג"ץ 5805-23

לפנַי בקשה לעיון בתיק בית המשפט.

1.העתירה בתיק זה, הוגשה על-ידי 'צוות – ארגון גמלאי צה"ל', ועניינה בבקשת העותר להורות למשיבים – שר הביטחון, שר האוצר, הרמטכ"ל וראש הממשלה – לפעול למניעת שחיקתן, כך נטען, של קצבאות גמלאי צה"ל. לבקשת העותר, ניתן פסק דין ביום 30.8.2023, המורה על מחיקת העתירה. לאחר הגשת העתירה, ובטרם נמחקה, הוגשה הבקשה דנן.

2.כעולה מהבקשה, המבקש הוא "גמלאי של צה"ל" המיוצג על-ידי העותר, ובקשתו היא לעיין ב"כלל הניירת הרלוונטית כולל כתב התביעה לבג"ץ 5805/23". מטרת העיון, כפי שמצוין בבקשה, נעוצה ברצונו של המבקש "להיות בתמונה בכל מהלך שמתקיים במשפט כפי שאני מבצע בכל תחום".

3.ביום 9.8.2023 ביקשתי מב"כ הצדדים להגיב לבקשה. ביום 23.8.2023 הודיעו המשיבים, כי במקביל לאי-התנגדותם לבקשה למחיקת העתירה שהוגשה בינתיים, הם מותירים את ההחלטה בנוגע לבקשה זו לשיקול דעתו של בית המשפט. העותר, מנגד, לא מסר התייחסותו לבקשה, ועל כן החלטתי, ביום 30.8.2023, כי "ככל שלא תוגש התנגדות עד ליום 3.9.2023, מתקבלת הבקשה לעיון בתיק בית המשפט, והעיון ייערך במזכירות בית המשפט בשעות קבלת קהל ובהתאם לסדרים המקובלים".

4.ביום 1.9.2023 הגיב העותר לבקשת העיון, והודיע כי הוא מתנגד לה. כנימוק להתנגדותו, טען העותר כי "לשם מיצוי המו"מ בין המשיבים לעותרים, וכמחווה של רצון טוב, ביקשו העותרים מבית המשפט הנכבד למחוק את העתירה [...] התערבות יחידים במו"מ, עלולה לפגוע בו ולפגוע באינטרס העותרים כמייצגים את גמלאי צה"ל כקבוצה ולא כיחידים. על כן, עולה החשש שהענות לבקשת העיון בתיק עלולה לפגוע במטרות העתירה וביכולת הצדדים לנהל מו"מ ולהגיע לפתרון בנושאים שהועלו בה. כמו כן, במקרה בו לא יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, שמורה לעותרים הזכות להגשת העתירה מחדש. עיון יחידים בשלב בו נמצאים הדיונים – מחיקת העתירה לצורך מיצוי מו"מ ואופציה להגשתה מחדש – עלול גם לפגוע ביכולת העותרים להגשת עתירה מחדש".

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

6.תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות), קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". כעולה מלשון התקנה, וכפי שהתפרש בפסיקה, נקודת המוצא להכרעה בבקשה לעיון בתיק בית משפט היא כי בהיעדר איסור שבדין, יש להתיר את העיון המבוקש. זאת, כנגזרת של עקרון פומביות הדיון המעוגן בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה, ובסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בהתאם לכך, נפסק כי הנטל הרובץ על מבקש העיון להצדיק את בקשתו יהא, ככלל, קל יחסית, וניתן להסתפק בהנמקה תמציתית, שתבהיר לבית המשפט מהו האינטרס שלו בעיון; מנגד, כך נקבע בפסיקה, המתנגד לעיון נדרש לשכנע בקיומו של טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון, ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מהיענות לבקשה, ומחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ע"א 8763/17 אלדור נ' פלונית, פסקה 5 (23.1.2023); רע"א 2213/23 שפיר תעשיות בע"מ נ' תעשיות אבן וסיד בע"מ, פסקאות 17-16 (22.5.2023)).

7.הן הבקשה שלפנַי, הן תגובת העותר, נוסחו באופן כוללני ותמציתי. יִשׂומן של אמות המידה הנ"ל בנסיבות אלו, מוביל אפוא למסקנה כי המבקש, בדבריו התמציתיים – המתבססים על רצונו להיות מודע לצעדים בהם נוקט ארגון הפועל בשמו – עמד בנטל הקל המוטל עליו; ואילו העותר, בדבריו התמציתיים אף הם – כשל בכך, ולא עמד בנטל לשכנע כי קיים טעם המצדיק את שלילת העיון. כאמור לעיל, העותר נימק את התנגדותו לבקשה, בפגיעה פוטנציאלית בניהול משא ומתן עתידי, שבכוונתו לנהל עם המשיבים, וכן גם בפגיעה אפשרית ביכולתו להגיש עתירה חדשה בעתיד. ואולם מלשונה הכללית של התגובה, לא ניתן ללמוד כיצד העיון בתיק כשלעצמו – התיק הרזה, יש לציין, בשים לב ל'חייו' הקצרים – יביא ל"התערבות יחידים במו"מ", או לפגיעה "במטרות העתירה וביכולת הצדדים לנהל מו"מ ולהגיע לפתרון בנושאים שהועלו בה". דומה כי העותר שואף לשמור על מעמדו ולמקסם את כוחו כגוף יציג של גמלאי צה"ל, אל מול המשיבים לעתירה, ואולם לא ניתן ללמוד מתגובתו הלקונית, האם וכיצד מעמדו זה יִפַּגע כתוצאה מעיון של המבקש בתיק בית המשפט. העותר גם לא טרח להסביר כיצד קבלת הבקשה תוביל לפגיעה "ביכולת העותרים להגשת עתירה מחדש", כטענתו.

הבקשה מתקבלת אפוא בזאת.

העיון יֵעשה במזכירות בית המשפט בשעות קבלת קהל, ובהתאם לסדרים המקובלים.

אין צו להוצאות.