בג"ץ 5901/12 מוחמד חליל דבאבסה נ. ראש המנהל האזרחי באיו"ש

1.

העתירה שלפני היא חלק מפרשת הסדרת מעמדם של העותרים בשטח אש 918 (להלן:

שטח האש ) המצוי בדרום הר חברון, כאשר בהליך דנא העותרים מכוונים את טענותיהם כנגד חוקיותם של מספר צווים סופיים להפסקת עבודה שהוצאו למספר מבנים שהוקמו על-ידם ב שטח האש .

להלן יובאו הנתונים הצריכים לעניין.

2.

בתאריך 11.01.2017, הוצא צו על תנאי בעתירה (בהרכב השופטים:

א' רובינשטיין , ח' מלצר ו- י' דנציגר ) ובצדו צו ביניים שהורה על "הקפאה מותנית" של הצווים להפסקת עבודה, נושאי עתירה זו, תוך הדגשה שהדבר מותנה בכך "שלא תיעשה כל בניה שהיא במושאי צוי ההריסה או בסמוך להם. ככל שהתנאי האמור לא יקוים, לא תעמוד ההקפאה בעינה, וצו הביניים ייבטל מאליו" (להלן: צו הביניים המותנה ) .

בקשת העותרים להבהרת צו הביניים, נדחתה בידי בית משפט זה בתאריך 16.01.2017.

3.

לאחר מתן הצו על תנאי ובטרם שהוגשו תצהירי תשובה מטעם המשיבים, פנו העותרים ב"בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט", בגדרה טענו כי המשיבים ביצעו חסימות בדרכים המצויות ב שטח האש באמצעות הצבת סלעים. לטענת העותרים, חסימות אלה נעשו בעומק השטח ובין המבנים הממוקמים ב שטח האש , אך לא בסמוך ובדרך לגבול. לגישת העותרים, האופן שבו נחסמו הדרכים הנ"ל, הביא ל"פגיעה אנושה" בחיי התושבים, הנאלצים לצאת מן הכפר בו הם מתגוררים ולהגיע אליו באופן רגלי. נוכח האמור, העותרים פנו בבקשה לחייב את המשיבים לקיום צו הביניים המותנה שהוצא בהליך זה.

4.

בתגובה לבקשה הנ"ל, המשיבים טענו כי חרף האמור ב צו הביניים המותנה – לא פסקה הבנייה הבלתי חוקית ב שטח האש , וכי במהלך התקופה שלאחר מתן הצו הוצאו עשרות צווי הפסקת עבודה כנגד בנייה בלתי חוקית באזור. ביחס לבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט – המשיבים טענו כי חסימת הדרכים נעשתה מכוח תחיקת הביטחון ומטעמים ביטחוניים מובהקים (בהתאם לסעיף 326 ל צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 ). מכאן, שחסימת הדרכים איננה קשורה להוראות צו הביניים המותנה , ולמעלה מכך – נטען כי אין בה, כשלעצמה, כדי לפגוע באופן בלתי מידתי במרקם החיים התקין של התושבים במקום. למעשה, לנוכח הבנייה הבלתי חוקית הנרחבת שבוצעה, לטענת המשיבים, במרחבי שטח האש , ובהתאם לתנאים שנקבעו לתחולת צו הביניים המותנה – המשיבים גרסו כי הצו הנ"ל פקע והוא איננו תקף עוד.

5.

בתשובה לעמדת המשיבים הנ"ל – העותרים טענו כי להבנתם, יש לפרש את צו הביניים המותנה שניתן בהליך כך שרק כאשר מדובר בבנייה שלא כדין, שנעשתה לאחר מתן הצו, במבנים שלגביהם הוצאו צווי הפסקת העבודה וכאשר העבודות הנוספות בוצעו על-ידי העותרים, או בני משפחתם – הרי שרק מעשים אלה עולים כדי הפרה של צו הביניים המותנה , ועלולים להביא לפקיעתו. מכאן, כך נטען – אין בסיס לטענת המשיבים לכך ש צו הביניים המותנה והתנאים הכלולים בו, חלים על כל בנייה שהיא ב שטח האש , אף אם זו לא בוצעה על-ידי מי מהעותרים. עוד נטען מטעם העותרים, כי הם פנו לבא-כוח המשיבים בבקשה לקבל עותקים מצווי ההריסה שהוצאו לאחר מתן צו הביניים המותנה , לשם בחינת האפשרות כי צווים אלה מקיימים זיקה למבנים מושא העתירה, או לעותרים, ולא נענו. נוכח סירוב זה, בא-כוח העותרים גרס כי אין בידו לברר מהו היקף וטיב הבנייה הבלתי חוקית שבוצעה, לטענת המשיבים, ב שטח האש , כמו גם את זהות הגורמים העומדים מאחורי ביצוע עבודות הבנייה במקום.

6.

במסגרת הדיון שהתקיים בעתירה בתאריך 24.06.2018, נקבע כי על העותרים להודיע האם הם מסכימים לביטול צו הביניים המותנה שהוצא בהליך, או לצמצמו רק לעותרים שבפנינו, ולחלופין – לצרף כעותרים, או כמשיבים את יתר הגורמים שיש להם זיקה לבנייה בשטח האש (כמי שמתגוררים במבנים הקיימים בו, או טוענים לבעלות במקרקעין במסגרת עתירות נוספות התלויות בפני בית משפט זה).

7.

בהודעה מעדכנת מטעמם של העותרים שהוגשו בתאריך 19.10.2018 – העותרים טענו כי לעמדתם יש לצמצמם את צו הביניים המותנה כך שיחול על העותרים בעתירה זו בלבד והמבנים שבהחזקתם, וזאת מבלי לצרף את יתר הגורמים הטוענים לזיקה כלשהי למקרקעין בו מצוי שטח האש . לטענתם, אין מקום לראות ב"מאות בעלי הקרקעות" הנוספים שב שטח האש (המתפרס על-פני עשרות אלפי דונמים), ככאלה האחראים האחד כלפי השני בגין ביצוע מעשי בנייה בלתי חוקית במקום, מה גם שלגישת העותרים פיקוח שכזה וערבות הדדית מעין זו הם בלתי אפשריים.

8.

המשיבים בתגובה, טענו כי במרחבי שטח האש מתקיימת בנייה בלתי חוקית כל העת (ואף קיימים מספר מקרים בהם נעשתה בנייה בלתי חוקית במבנים שלגביהם נסובה העתירה), וכי הם מתנגדים לתנאים שיגבילו את צו הביניים המותנה , כך ש כל בנייה בלתי חוקית ב שטח האש תביא לפקיעת צו הביניים. לטענתם, מבנים אלה הם בלתי חוקיים ללא קשר לשאלת זהות הגורם שבנה אותם, או זהות המחזיק בהם. לצד האמור, המשיבים סבורים כי אין מקום להורות על צירופם של עותרים, או משיבים נוספים לעתירה, שכן אין מקום להורות על צירוף גורמים, אשר המכנה המשותף ביניהם (בנייה בלתי חוקית בשטח מקרקעין מוגדר) – הוא עמום ובלתי מוגדר.

נוכח כל האמור, המשיבים שבו על עמדתם כי דין העתירה להידחות, וביחס ל צו הביניים המותנה – לשיטתם יש להצהיר כי הוא הופר על-ידי העותרים, ועל כן הוא פקע מאליו. המשיבים סבורים, למצער, כי על בית המשפט לאפשר את הריסת העבודות שבוצעו בסמוך למבנים שעליהם נסמכת העתירה.

9.

לאחר עיון בעמדות הצדדים השונות בסוגיה זו, סבורני כי בשים לב לנסיבות – בהן העתירה נסובה על מבנים רבים המפוזרים בשטח גדול – יש להעמיד את צו הביניים המותנה על כנו תוך צמצומו, כך שהוא ימשיך לחול רק על המבנים נושאי העתירה, ואולם הצו לא יחול על כל עבודת בנייה בלתי-חוקית שנעשתה בסמוך ובזיקה למבנים הנ"ל לאחר מתן צו הביניים המותנה , שהוצא בתאריך 11.01.2017 (דוגמת המבנים נשוא תיקי בב"ח 278-277/12, 112-109/12 ו-275/12; והשוו: בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית (17.11.2019)). עוד יובהר, כי ככל שהוראות אלה

יופרו פעם נוספת, כך שלאחד מהמבנים האחרים נושאי העתירה תתווסף בנייה בלתי חוקית – הרי שצו הביניים כולו יוכרז כ בטל , ביחס ל כל

המבנים שעליהם נסובים צווי הפסקת העבודה, נושא העתירה.

עוד אציין, כי צו הביניים המותנה איננו חל על מבנים אחרים שאינם מפורטים בעתירה שלפנינו, בין שנבנו לפני מועד הגשת העתירה ובין שנבנו לאחריו, אך אין בהם זיקה וסמיכות גאוגרפית למבנים הנ"ל, לגביהם רשאים המשיבים לפעול על פי הצווים שהוצאו ביחס אליהם. לבסוף יובהר, כי צו הביניים המותנה איננו חל גם על מבני קבע שהוקמו במקום שבו היתה מצויה במועד הוצאת צו הביניים המותנה בנייה ארעית, ככל שחלף לה באו מבני קבע, או לגבי מבנים שנבנו מחדש (דוגמת אלה נשוא תיק בב"ח 275/12, שתוארו בתגובת המשיבה להודעת העותרים).

10.

אשר לבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט – הרי שלאחר עיון בעמדות הצדדים, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה מאחר שהיא איננה נוגעת לעילות עליהן נסובה העתירה, ונסיבותיה אינן סותרות את הוראות צו הביניים המותנה . בנוסף, אינני רואה מקום להורות על צירוף גורמים נוספים כלשהם לעתירה כעותרים, או כמשיבים, מהטעמים עליהם עמדו הצדדים בהודעות המעדכנות שהוגשו מטעמם.

11.

בהתאם להחלטה מתאריך 24.06.2018 – המשיבים יגישו בתוך 30 יום ממועד החלטה זו תצהיר תשובה לצו על תנאי. לאחר מכן התיק ייקבע לשמיעת ההתנגדות לצו על תנאי, בין השאר, גם בהתייחס להתפתחויות שיחולו בבג"ץ 413/13 (שם עולה שאלת חוקיות ההכרזה על שטח האש ), והכל בכפוף לאילוצי היומן. על המשיבים בהליך זה להגיש גם הודעה מעדכנת בעקבות הדיון שיתקיים בבג"ץ 413/13 הנ"ל, ולאחר הגשת ההודעה המעדכנת האמורה – יינתנו הוראות נוספות, ככל שיהיה בכך צורך.