בג"ץ 2905/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. כנסת ישראל

המשנה לנשיאה ח' מלצר :

1.

בפנינו בקשה למתן פרטים נוספים שהוגשה מכוח תקנה 11 ל תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין בבג"ץ ), כאשר תשובת היועץ המשפטי לממשלה לדרישה צורפה כנספח 2/3 לבקשה.

2.

להליך המאפשר דרישה וקבלה של פרטים נוספים במסגרת בג"ץ תכלית כפולה:

האחת

היא להביא לידי צמצום המחלוקות שבין הצדדים, על-ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית, או סתמית;

והשנייה

היא הבהרת עמדתו של בעל דין מסוים, כדי לאפשר לצד השני לכלכל את צעדיו בהתאם.

ראו: בג"ץ 1202/19 עמותת ש.ע.ל. – שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים נ' שר הפנים (30.03.2020); בג"ץ 4640/19 התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל נ' שר החינוך

(21.10.2020); בג"ץ 1406/19 פלוני נ' הכנסת (17.11.2020);

עיינו: רענן הר-זהב סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק 70 (1991) (להלן: הר-זהב ); אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי – סדרי הדין והראיות בבג"צ 167 (2010) (להלן: שרגא ושחר ); דפנה ברק-ארז המשפט המינהלי – משפט מינהלי דיוני 449-447 (2017) (להלן: ברק-ארז ).

עתה ניישם את העקרונות הללו – על הבקשה שבפנינו.

3.

בהתחשב בתכליות הנ"ל – לא מצאנו מקום להיענות לבקשה שבכותרת, וזאת נוכח טיב הפרטים הנוספים שהתבקשו בה: קבלת חוות דעת שהוציא היועץ המשפטי לממשלה ועוסקות בסוגיית הפריטטיות בהחלטות הממשלה נוכח הוראות חוק-יסוד: הממשלה , לאחר תיקון מס' 8 בו והוראת שעה . פרטים אלה אינם נוגעים לעניינים שהוצאו לגביהם צווים על-תנאי בעתירות שבכותרת, או לנושאים שעלו בתצהיר התשובה שהוגש מטעם היועץ המשפטי לממשלה (עיינו: הר-זהב , בעמ' 71-68). לפיכך הם אינם מקיימים את " מבחן הרלבנטיות ", לפיו על הפרטים המבוקשים להיות כאלה שנכללו בתצהיר התשובה, ואשר מבוססים על המחלוקות שבבסיס הסכסוך (השוו: בג"ץ 9733/03 המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ' מדינת ישראל (14.11.2004); ועיינו: שרגא ושחר , בעמ' 177; ברק-ארז , בעמ' 449).

נוכח האמור, היענות לבקשה שבכותרת לא תשרת את התכלית הראשונה שצוינה לעיל – צמצום המחלוקת בין הצדדים בעתירות. זאת ועוד – שרגא ושחר עומדים בספרם על כך שקיימות שתי גישות לבחינת הרלבנטיות. לפי הגישה המצמצמת, גורלה של הבקשה לפרטים נוספים יוכרע רק לפי מה שהוגדר במחלוקת בצו על-תנאי, ואילו לפי הגישה המרחיבה, גורל הבקשה יוכרע על פי המחלוקות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות (העתירה ותצהירי התשובה), בצירוף הצו על-תנאי ( שם , בעמ' 178). מבלי לטעת כאן מסמרות ביחס לגישה הראויה מבין השתיים, הרי שבנסיבות העניין, אף לפי הגישה המרחיבה – הפרטים הנוספים המבוקשים בבקשה שבכותרת אינם יכולים להיחשב כרלבנטיים.

4.

יתר על כן, היענות לבקשה שבכותרת גם לא תגשים את התכלית השנייה שאוזכרה לעיל בהקשר לפרטים נוספים. אין בה כדי לתרום להבהרת עמדתו של בעל דין בתיק, שכן הפרטים המבוקשים אינם נוגעים לטענות שהועלו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בתצהיר התשובה מטעמו. כך נכתב בספרם של שרגא ושחר בהקשר זה:

"על המבקש להראות כי הפרטים הנוספים דרושים לו על מנת להבין את עמדתו של הצד השני, ולא על מנת להוכיח את טענותיו..." ( שם , בעמ' 178).

5.

מעבר לכל האמור לעיל – לפי תקנות סדר הדין

בבג"ץ , הבקשה למתן פרטים נוספים אמורה להיות מוגשת ככלל לאחר שהוגשו תצהירי התשובה, ולפני

שהתקיים הדיון בהתנגדות לעשיית הצו על-תנאי שהוצא למוחלט, והרי בענייננו כבר נשמעה ההתנגדות – בדיון שהתקיים בתאריך 02.02.2021.

(לגבי חריגים, שאינם מתקיימים כאן – עיינו: שרגא ושחר , בעמ' 170 ו-174).

6.

זאת ועוד – אחרת. הפרטים הנוספים המבוקשים בענייננו הם שתי חוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה. לא מדובר איפוא ב" פרטים " אלא ב מסמכים , וככלל –

הליך הדרישה לפרטים נוספים איננו כולל זכות לגילוי מסמכים (ראו: בג"ץ 5901/12 דבאבסה נ' ראש המינהל האזרחי באיו"ש (15.12.2020) ועיינו: הר-זהב , בעמ' 67, 70). בהקשר זה נכתב עוד בספרות כדלקמן:

"בית

המשפט

לא יאפשר

להשתמש

בו

[בכלי של דרישת פרטים נוספים – ח"מ ] במתכונת

רחבה

הדומה

להליך

של

שאלונים

או

גילוי

מסמכים,

כדי לשמור

על

אופיו

המהיר

של

ההליך

הבג"צי" ( ברק-ארז , בעמ' 448).

7.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית .