בג"ץ 88/19 מרים חסן עבד אלקרים חמאד נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

1.

לפניי בקשת העותרים לפסיקת הוצאות לטובתם בגין התנהלותם הדיונית של המשיבים בקשר עם הבקשה לפרטים נוספים שהוגשה בהליך זה.

2.

ביום 21.6.2020 ניתן בעתירה דנן צו-על-תנאי (הנשיאה א' חיות והשופטים ד' ברק-ארז ו- ד' מינץ ) וביום 29.12.2020 הוגש תצהיר התשובה. ביום 6.1.2021 פנו העותרים למשיבים בבקשה למתן פרטים נוספים. אין מחלוקת כי המשיבים לא השיבו לפנייתם זו של העותרים. על רקע זה, ביום 14.1.2021 הגישו העותרים לבית המשפט בקשה לצוות על מתן הפרטים הנוספים. הבקשה לצוות על המשיבים ליתן את הפרטים הנוספים הועברה לטיפולי ביום 2.3.2021 ובו ביום הוריתי למשיבים להשיב לה בתוך עשרה ימים. ביום 15.3.2021 הגישו המשיבים תגובה לבקשה לפרטים נוספים. בתגובה נכללו, למעשה, הפרטים הנוספים שהתבקשו על ידי העותרים. בשים לב לכך ציינתי בהחלטתי מיום 18.3.2021 כי:

"תשובת המשיבים כוללת על פני הדברים את הפרטים הנוספים שנתבקשו על-ידי העותרים. לפיכך, נראה כי הבקשה למתן פרטים נוספים מיצתה את עצמה. ככל שהעותרים סבורים אחרת יגישו הודעה מתאימה בתוך שבעה ימים מהיום [...]".

בהמשך להחלטתי זו הודיעו העותרים ביום 26.3.2021 כי הבקשה למתן פרטים נוספים אכן התייתרה אך הם עמדו על פסיקת הוצאות לטובתם וזו הבקשה המונחת לפניי. המשיבים מתנגדים לבקשה.

3.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות להתקבל.

סדרי הדין בבית המשפט הגבוה לצדק פותחים פתח מוגבל להשלמת התשתית העובדתית העולה מתצהירי התשובה, במתכונת שנועדה לשמור על אופיו הייחודי של ההליך המתברר בבית המשפט הגבוה לצדק כהליך מהיר ויעיל. הכלי הדיוני העיקרי שתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), מתוות בהקשר זה הוא האפשרות הנתונה לבעל-דין בעתירה לדרוש מבעלי דין אחרים "פרטים נוספים". אפשרות דיונית זו מעוגנת בתקנות 13-11 לתקנות הקובעות כי:

"11.

העותר והמשיב רשאים לדרוש מבעל דינם, במכתב בדואר רשום, פרטים נוספים ומפורטים יותר לנימוקים, שבעובדה או שבחוק, שפורשו בעתירה או בתצהיר התשובה, הכל לפי הענין.

12.

לא קיבל בעל דין פרטים נוספים שדרש תוך שבעה ימים מיום משלוח המכתב, או הפרטים שניתנו נראו לו בלתי מספיקים, רשאי הוא, תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת עותק מתצהיר התשובה לעותר, להגיש לבית המשפט או לרשם בקשה לצוות על מתן פרטים נוספים ובית המשפט או הרשם רשאי לצוות על מתן אותם פרטים נוספים שימצא לנכון ותוך המועד שיקבע; הודעה על בקשה שהוגשה כאמור תומצא לכל בעל דין.

13.

בעל דין שניתנו לו פרטים נוספים, בין על פי בקשתו ובין על פי צו בית המשפט, יהיה רשאי להגיש, תוך שבעה ימים מהיום שבו הגיעו אליו הפרטים או תוך המועד שקבע בית המשפט או הרשם, תצהיר נוסף לענין העובדות הנובעות מאותם פרטים."

הנה כי כן, בהתאם לתקנה 11 לתקנות, לאחר הגשת העתירה או לאחר שהוגש תצהיר תשובה בעקבות מתן צו-על-תנאי, רשאי כל אחד מבעלי הדין, לפי העניין, לדרוש במישרין מן הצד שכנגד "פרטים נוספים ומפורטים יותר לנימוקים, שבעובדה או שבחוק". ככל שהדרישה אינה נענית באופן המניח את דעתו של מבקש הפרטים הנוספים רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שייתן צו המורה על מתן פרטים אלה (תקנה 12 לתקנות; וראו דפנה ברק-ארז משפט מינהלי – משפט מינהלי דיוני כרך ד 449-447 (2017) (להלן: ברק-ארז ); בג"ץ 4640/19 התנועה הרפורמית נ' שר החינוך (21.10.2020); בג"ץ 2905/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' כנסת ישראל , פיסקה 2 (28.2.2021)).

4.

מבחינת מסגרת הזמנים לבירור פנייה לקבלת פרטים נוספים, התקנות מתוות אפוא בהקשר זה הליך דיוני דו-שלבי .

בשלב הראשון , לאחר הגשת תצהיר התשובה רשאי העותר לפנות במישרין למשיב – מבלי צורך לערב את בית המשפט – בבקשה לקבלת הפרטים הנוספים וזאת בדרך של משלוח מכתב דרישה (תקנה 11 לתקנות) . בשלב השני , וככל שהפרטים הנוספים שנדרשו לא נמסרו לעותר

בתוך שבעה ימים מיום משלוח מכתב הדרישה, או אם ניתנו לו פרטים נוספים אך אלה נראים לו בלתי מספיקים, רשאי העותר לפנות לבית המשפט בבקשה לצוות על המשיב למסור את הפרטים הנוספים המבוקשים. זאת, בתנאי שהבקשה הוגשה תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת עותק מתצהיר התשובה לעותר (תקנה 12 לתקנות).

5.

במקרה דנן תצהיר התשובה הוגש לבית המשפט ביום 29.12.2020 והומצא לעותרים, לטענתם, ביום 30.12.2020. ביום 6.1.2021 שלחו העותרים למשיבים מכתב דרישה לקבלת פרטים נוספים. ואולם, המשיבים לא השיבו לפנייתם-זו של העותרים ועל כן נאלצו העותרים לפנות לבית המשפט בבקשה למתן אותם פרטים ורק לאחר מכן נמסר לעותרים המידע שהתבקש על ידם. התנהלות דיונית זו של המשיבים מעוררת קושי. משיב אשר מוכן למסור לעותר את הפרטים הנוספים שנתבקשו על ידו, אך לא משיב בתוך שבעה ימים למכתב הדרישה שנשלח לו בהקשר זה בהתאם לתקנה 11 לתקנות – ולו בדרך של משלוח תשובה ראשונית לפיה הבקשה מטופלת ותיענה בהקדם – צפוי לשאת בהוצאות בגין התנהלותו, אם העותר נאלץ בסופו של דבר להגיש לבית המשפט בקשה לפרטים נוספים, בהתאם לתקנה 12 לתקנות. על מידת ההצדקה בחיוב המשיב בהוצאות לטובת העותר במקרה כגון דא, ניתן ללמוד, בהשאלה, מאמות-המידה העקרוניות שנקבעו בפסיקה ביחס לבחינת בקשה לחיוב המדינה בהוצאותיו של עותר שביקש למחוק את עתירתו ללא הכרעה שיפוטית לגוף העניין. בהתאם לאמות מידה אלה יש לבחון בין היתר האם היה צידוק בהגשת העתירה מלכתחילה והאם הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד, קרי האם העתירה היא זו אשר הניעה את המשיבים להעניק לעותר את הסעד שהתבקש בעתירה, או את עיקרו (בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217 (1994)). הגיונם של כללים אלה נכון הוא בשינויים המחויבים גם לעניין מצב דברים בו המשיב העניק לעותר את הסעד שהתבקש בגדר בקשה לפרטים נוספים, אף שלא השיב לפנייתו המקדמית של העותר בהקשר זה, בטרם הגשת הבקשה לבית המשפט (ראו והשוו, בג"ץ 6461/17 רגבים נ' רשות מקרקעי ישראל , פיסקאות 6-5 (8.7.2019)).

6.

בשולי הדברים אציין כי לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים כי "בקשת העותרים כללה פרטים שהצריכו איסוף מסמכים ונתונים רבים, ולא היה ניתן לאספם ולהעבירם בתוך שבעה ימים ממועד שליחת הבקשה". ברם, לא ניתן כל הסבר מדוע לא נשלחה בתוך שבעה ימים ולו תשובה ראשונית למכתב הדרישה, לפיה הבקשה מטופלת ותיענה בהקדם. יש להניח כי אילו המשיבים היו שולחים לעותרים תשובה ראשונית כלשהי למכתב הדרישה, היה מתייתר הצורך בהגשת בקשה לבית המשפט וזמנם היקר של הצדדים כמו גם של בית המשפט היה נחסך.

7.

הבקשה לפסיקת הוצאות מתקבלת אפוא.

המשיבים יישאו בהוצאות העותרים בגין הבקשה לפרטים נוספים, בסך של 1,500 ש"ח.