פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5910/98 ג'אמל עבד אל חכים נ. היועץ המשפטי לממשלה

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הקראת כתב אישום והתחלת משפט בתוך שלושים ימים ממעצרעתירה לבית המשפט העליון בעניין שחרור ממעצר עד תום ההליכים בשל טענה שמשפט לא החל בתוך שלושים ימים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה עתירה לשחרור ממעצר עד תום ההליכים. נקבע כי מתשובת העותר בפרוטוקול עולה שכתב האישום הוקרא, ואי רישום ההקראה אינו מוכיח אחרת. פגם באי הזמנת הסניגור ניתן לתיקון, וצו מעצר אינו מתבטל אוטומטית אלא יש לפנות לבית המשפט שהשית אותו.

העובדות

העותר הועמד לדין בבית משפט השלום והוחזק במעצר עד תום ההליכים. טען כי כתב האישום לא הוקרא בפניו וכי משפטו לא החל בתוך שלושים ימים ממעצרו. לא זומן לישיבת ההקראה משום שבא כוחו בשלב המעצר לא קיבל ייפוי כוח לייצג בתיק העיקרי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם אי רישום הקראת כתב האישום בפרוטוקול מלמד שכתב האישום לא הוקרא לנאשם
  2. 2.האם אי הזמנת הסניגור לישיבת ההקראה פוגמת בהליך ומביאה לביטול הקראת כתב האישום
  3. 3.האם צו מעצר עד תום ההליכים מתבטל אוטומטית עם פגם בהקראת כתב האישום

הלכות

  1. 1

    מקום שהפרוטוקול מלמד על תשובת הנאשם לכתב האישום, יש להניח שכתב האישום הוקרא והוסבר גם אם לא נרשם כך

    ״אדרבה, מתשובת העותר שנרשמה בפרוטוקול נובע - וכך גם הדעת מחייבת להניח - שכתב האישום הוקרא והוסבר.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פגם באי הזמנת הסניגור לישיבת ההקראה ניתן לתיקון ואינו מבטל את הליך ההקראה, ויש לאפשר לסניגור להעלות טענות מקדמיות בישיבה הראשונה

    ״בין כך ובין אחרת פגם זה יוכל לתקון, ואין בו כדי להוביל למסקנה כי הליך הקראת כתב האישום הוא בטל מעיקרה.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    צו מעצר עד תום ההליכים אינו מתבטל באופן אוטומטי עם פגם בהקראה, ועל הנאשם לפנות לבית המשפט שהשית את המעצר לשחרורו

    ״צו המעצר המקורי ששם את העותר במעצר עד תום ההליכים לא היה מתבטל באופן אוטומטי.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הקראת כתב אישום
  • מעצר עד תום ההליכים
  • שלושים ימים
  • פרוטוקול
  • ייפוי כוח
  • סניגור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

5910/98

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופט י' זמיר

כבוד

השופט י' אנגלרד

העותר

:

ג'אמל

עבד-אלחכים

נגד

המשיבים

:

1.

היועץ המשפטי לממשלה

2.

כב' השופט ג' טהר-לב

3.

כב' השופט אליגון

בקשה

למתן צו הביאס קורפוס

תאריך הישיבה:

ז' בתשרי תשנ"ט

(27.9.98)

בשם

העותר

:

עו"ד רוני גורסקי

בשם

המשיבים: עו"ד חני אופק

פ ס ק - ד י ן

העיון בפרוטוקול בית-משפט השלום בבאר-שבע מיום 8.9.98 איננו מבסס את טענת העותר שכתב האישום לא הוקרא בפניו. השופט אמנם לא רשם בפרוטוקול, כי קרא באוזני העותר והסביר לו את תוכן כתב האישום. אך מתשובת העותר, שנרשמה בפרוטוקול, עולה כי העותר השיב לכתב-האישום, כפר בטענה העובדתית עליה התבסס האישום, אמר כי אינו טוען טענת "במקום אחר הייתי" ואף הסביר מדוע הוא נמנע מהעלאתה של טענה זו. מקובל עלינו, כי בית-משפט השלום אכן צריך היה לציין בפרוטוקול כי קרא והסביר לעותר את כתב האישום. אך מכך שלא עשה כן לא נובע, כי כתב האישום לא הוקרא. אדרבה, מתשובת העותר שנרשמה בפרוטוקול נובע - וכך גם הדעת מחייבת להניח - שכתב האישום הוקרא והוסבר. בנסיבות אלו לא מצאנו יסוד לטענת העותר, כי משפטו לא החל בתוך שלושים ימים מיום תחילת מעצרו וכי מן הדין לשחררו מן המעצר.

די במה שנאמר, ומבלי שנעסוק בטענותיו האחרות של העותר ובטענות תשובתה של באת-כוח המדינה, כדי להביא לדחיית העתירה.

בא-כוח העותר הלין על כך שבית-משפט השלום לא זימן אותו לישיבת ההקראה. אילו הוזמן - כך טען - היה בכוונתו להעלות טענות מיקדמיות אודות פגם שנפל, לדעתו, בכתב האישום. בהודעה מטעם המדינה הוסבר, כי בא-כוח העותר לא הוזמן מפני שמייפוי הכוח שהוצג בתיק עלה כי בא-כוחו של העותר, שהופיע מטעמו בשלב הליכי המעצר, לא קיבל ייפוי-כוח לייצג את העותר גם בתיק העיקרי. נראה, לכאורה, כי אי הזמנת הסניגור נבעה מאי הבנה. בין כך ובין אחרת פגם זה יוכל לתקון, ואין בו כדי להוביל למסקנה כי הליך הקראת כתב האישום הוא בטל מעיקרה. לשם תיקון הפגם, ומתן הזדמנות לסניגור להעלות בפני בית-משפט השלום את אותן טענות שהיה בכוונתו לטעון בשלב ההקראה, הננו מורים כי בישיבתו הראשונה של המשפט יורשה סניגורו של העותר לטעון את טענותיו המיקדמיות לפני בית-משפט השלום.

לפנים מן הצורך נוסיף כי גם לו נפל פגם בהקראת כתב האישום, צו המעצר המקורי ששם את העותר במעצר עד תום ההליכים לא היה מתבטל באופן אוטומטי. על העותר היה לפנות לבית המשפט שהשית עליו המעצר ולעתור לשחרורו. לכן, העתירה לבית-משפט זה לא היתה במקומה.

בנתון להערות אלו הננו דוחים את העתירה.

ניתן היום, ז' בתשרי תשנ"ט (27.9.98).

ש ו פ ט ש ו פ ט

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98059100.

F03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בש"פ 6882/12מדינת ישראל נ. מולוקון איילוןהחלטה
  • בג"ץ 9828/02אמר עומר נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"א 3304/99אחמד סולמאני נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1מקום שהפרוטוקול מלמד על תשובת הנאשם לכתב האישום, יש להניח שכתב האישום הוקרא והוסבר גם אם לא נרשם כך
  2. 2פגם באי הזמנת הסניגור לישיבת ההקראה ניתן לתיקון ואינו מבטל את הליך ההקראה, ויש לאפשר לסניגור להעלות טענות מקדמיות בישיבה הראשונה
  3. 3צו מעצר עד תום ההליכים אינו מתבטל באופן אוטומטי עם פגם בהקראה, ועל הנאשם לפנות לבית המשפט שהשית את המעצר לשחרורו