פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5920/06 אברהם חדד נ. משרד החינוך והתרבות

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הפליה בזמן מוקצב לבחינת בגרות בהיסטוריהעתירה מנהלית שהוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה עסקה בפער של מחצית השעה בזמן המוקצב לשאלון הבגרות בהיסטוריה בין המגזר הכללי למגזר הממלכתי הדתי. בית המשפט קבע כי העותר לא הראה שמדובר בהפליה פסולה ולא בהבחנה מוצדקת, שכן השאלונים שונים זה מזה. הזמן המוקצב נתון לשיקול דעתם המקצועי של משרד החינוך, והעתירה נדחתה.

העובדות

העותר הוא מורה להיסטוריה במגזר הממלכתי הדתי. הזמן המוקצב לשאלון הבגרות בהיסטוריה במגזר הכללי הוא 120 דקות, ובמגזר הממלכתי הדתי 90 דקות. הגורמים המקצועיים במשרד החינוך אישרו את מתכונת הזמן, וועדת המעקב לעניין בחינות הבגרות אימצה את החלטתם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הפער של מחצית השעה בין הזמן המוקצב לפתרון שאלון הבגרות בהיסטוריה במגזר הכללי ובמגזר הממלכתי הדתי מהווה הפליה פסולה?

הלכות

  1. 1

    השוני בין שאלוני הבחינה במגזרים השונים מצדיק הבחנה בזמן המוקצב, ולכן הפער אינו פסול לכשעצמו.

    ״השאלונים המשמשים לבחינות הבגרות בשני המגזרים שונים זה מזה הן במספר השאלות הכלולות בהם והן באופי ובסוג השאלות.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    קביעת פרק הזמן המוקצב לפתרון שאלון הבגרות היא עניין המסור לשיקול דעתם של הגורמים המקצועיים במשרד החינוך, ואין מקום להתערבות שיפוטית בה.

    ״עניין זה מסור לשיקול דעתם של הגורמים המקצועיים במשרד החינוך, ולא לנו להחליף את שיקול דעתם בשלנו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הפליה פסולה
  • הבחנה מוצדקת
  • בחינת בגרות
  • היסטוריה
  • זמן מוקצב
  • מגזר ממלכתי דתי
  • שאלון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט

העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

5920/06

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר:

אברהם חדד

נ ג ד

המשיב:

משרד החינוך והתרבות

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:

י"א בס

יון התשס"ט

(3.6.2009)

בשם העותר:

עו"ד ציון גבאי

בשם המשיב:

עו"ד אילאיל אמיר

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן :

1.

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר, כי נורה למשיב ליתן טעם מדוע קיים פער של מחצית השעה בין הזמן המוקצב לפתרון השאלון בבחינת הבגרות בהיסטוריה במגזר הכללי ובמגזר הממלכתי הדתי.

2.

העותר הינו מורה להיסטוריה במגזר הממלכתי הדתי, המלמד תלמידים הניגשים לבחינת הבגרות במקצוע זה. לטענתו, הזמן המוקצב לפתרון השאלון בבחינת הבגרות במגזר הכללי הינו 120 דקות, ואילו הזמן המוקצב לשם כך במגזר הממלכתי דתי היננו 90 דקות בלבד. לטענתו, הפרש זה מהווה הפליה פסולה, משאין הבדל מהותי בין שאלוני הבחינה בשני המגזרים. העותר מפרט בעתירתו כי החל משנת 2004 פנה מספר פעמים לגורמים שונים אצל המשיב בדרישה לתיקון המצב, אך לא נענה או נענה בשלילה.

3.

מנגד, טוען המשיב בתגובתו לעתירה כי הפרש בין הזמנים המוקצבים לפתרון השאלונים נובע משוני בשאלונים עצמם, ועל כן מ דובר

בהבחנה מוצדקת, ולא בהפליה פסולה. לטענת המשיב, קביעת הזמן המוקצב לפתרון שאלוני בחינות הבגרות הינו עניין המסור לשיקול דעתם הבלעדי של הגורמים המקצועיים, ואין מקום להתערבותו של בית משפט זה בהחלטותיהם בעניין זה.

לאחר שבחנו את העתירה ואת תגובות המשיב, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, שוכנענו כי דין העתירה להידחות.

4.

עיקרה של העתירה נובע כאמור מההפרש בין הזמן המוקצב לתלמיד במערכת החינוך הממלכתית לפתרון השאלון בבחינת הבגרות בהיסטוריה ובין הזמן המוקצב לשם כך לתלמיד בחינוך הממלכתי הדתי. אלא שהעותר לא הראה מדוע הפרש זה מהווה הפלייה פסולה ולא אך הבחנה מוצדקת. השאלונים המשמשים לבחינות הבגרות בשני המגזרים שונים זה מזה הן במספר השאלות הכלולות בהם והן באופי ובסוג השאלות. אף אם החומר שנדרש לשם לימוד לבחינה הינו זהה, הרי שהנתונים אותם הציג המשיב – והעותר לא הראה מדוע אין בידינו לקבל את טענותיו בעניין זה – שהשאלון במגזר הכללי דורש יותר זמן לפתרונו, ועל כן השוני בין המגזרים אינו פסול לכשעצמו. יתרה מכך, ההבדל בין השאלונים דורש שנראה כל אחד מהם כמכלול העומד בפני עצמו, אף ביחס לפרק הזמן המוקצב לפתרונו.

5.

אף בנוגע לפרק הזמן המוקצב לפתרון השאלון במגזר הממלכתי דתי, כשלעצמו, אין כמובן כל מקום להתערבותנו. עניין זה מסור לשיקול דעתם של הגורמים המקצועיים במשרד החינוך, ולא לנו להחליף את שיקול דעתם בשלנו. כפי שמציין המשיב בתגובתו, סוגיה זו נדונה בעבר על ידי מנהלת המרכז לבחינות בגרות במכון סאלד, אשר עוסק בחיבורם של השאלונים לבגרות, ובשנית על ידי יושבת ראש המזכירות הפדגוגית, כאשר שני הגורמים אישרו את מתכונת הזמן שהוקצבה למבחן. בהמשך נדרשה לדבר ועדת המעקב לעניין בחינות הבגרות, אשר מונתה ביום 19.6.2007 בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך. הוועדה דנה בפנייתו של העותר ביום 22.5.2008, והחליטה לאמץ את החלטותיהם של בעלי המקצוע.

6.

לנוכח האמור, לא מצאנו בעתירתה כל עילה להתערבותנו בעמדת המשיב.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ח' בתמוז התשס"ט (30.6.2009).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (5 מסמכים)

  • בג"ץ 3942/22אברהם חדד נ. כנסת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 5146/15אברהם חדד נ. משרד החינוךפסק-דין
  • עע"מ 8111/12חדד אברהם נ. משרד החינוך והתרבותהחלטה
  • עע"מ 8111/12חדד אברהם נ. משרד החינוך והתרבותפסק-דין
  • בג"ץ 2117/13אברהם חדד נ. משרד החינוך והתרבותפסק-דין

הלכות

  1. 1השוני בין שאלוני הבחינה במגזרים השונים מצדיק הבחנה בזמן המוקצב, ולכן הפער אינו פסול לכשעצמו.
  2. 2קביעת פרק הזמן המוקצב לפתרון שאלון הבגרות היא עניין המסור לשיקול דעתם של הגורמים המקצועיים במשרד החינוך, ואין מקום להתערבות שיפוטית בה.